צרו קשר

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה

חובת הגשת דוח שנתי לתושב חוץ השוהה בישראל מעל חצי שנה

10.4.2015

הקדמה
כידוע, החל משנת 2003 (בעקבות תיקון 132) שונתה שיטת המס בישראל מהשיטה הטריטוריאלית לשיטה הפרסונלית, דהיינו אדם המוגדר כ"תושב ישראל" לצרכי מס יהא חייב במס על ככל הכנסותיו, בין אם מקורן בישראל ובין אם מקורן מחוץ לישראל. 
פקודת מס הכנסה מגדירה אדם כ"תושב ישראל " או כ"תושב חוץ" על פי שני מבחנים- המבחן הכמותי והמבחן המהותי.
המבחן המהותי בוחן היכן מרכז חייו של אדם על פי מכלול הנסיבות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות.
המבחן הכמותי בודק את משך שהותו של אדם בישראל בשני מישורים חלופיים, הניתנים לסתירה: אם שהה בישראל בשנת המס לפחות 183 ימים; או אם שהה בישראל בשנת המס לפחות 30 ימים, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא לפחות 425 ימים. 

החייב בהגשת דוח שנתי
טרם התיקון קבע סעיף 131 (א) כי כל תושב ישראל מעל גיל 18 חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה על כלל הכנסותיו, בין אם הופקו בישראל ובין אם מחוצה לה. יחד עם זאת ניתנו פטורים רבים לחובת ההגשה. 
בהקשר לתושב חוץ נקבע כי יחול פטור מהגשת דוח אלמלא נוצרו לו הכנסות בישראל, וזאת תחת מבחן "מרכז החיים".
בעקבות כך, ישראלים שעברו לגור בחו"ל, וסברו שהם אינם תושבי ישראל לצרכי מס בשל טענות שונות לסתירת מבחן "מרכז החיים" , גם אם הם שהו בישראל מספר חודשים בשנה, לא דיווחו כלל למס הכנסה על הכנסותיהם בישראל (באם עמדו באחד מן הפטור לחובת ההגשה) ו/או כאשר לא נוצרה הכנסה חייבת כלל בישראל.

התיקון שבוצע
החל משנת המס 2016 אדם הטוען כי איננו תושב ישראל, אך עונה על החזקה הכמותית יהיה חייב בגשת דוח על הכנסותיו בישראל. 
השינוי המהותי הוא שכל אדם ששהה בישראל מעל 183 יום בשנת המס;  או 30 יום לפחות בשנת המס ו-425 יום בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה, תחול עליו החובה להגשת דוח שנתי למס הכנסה, אפילו אם קיבל ייעוץ שונה שהוא איננו עונה על הגדרת "תושב ישראל" לצרכי מס.
בהגשת הדוח רשאי המגיש לטעון כי הוא איננו עונה על הגדרת "תושב ישראל" אולם לשם כך עליו לצרף מסמכים התומכים בטענתו.

משמעות התיקון והבעיות העולות  
הסיבה לתיקון נעוצה במהותה בפסק דין בעניין מיכאל ספיר, שניתן בבית המשפט העליון במאי 2014. ספיר התגורר בסינגפור למעלה מעשור, כאשר בכל אותה העת משפחתו התגוררה בישראל. עקב עובדה זו, וביקוריו התכופים בישראל דרשה רשות המיסים כי ייחשב "תושב ישראל" לצרכי מס וכפועל יוצא ישלם את חבות המס הנגזרת מכך. ביהמ"ש העליון קיבל את טענתו של ספיר, שהצליח לסתור את המבחן הכמותי שהתקיים במקרה שלו וקבע כי אדם יכול להיות תושב חוץ לצרכי מס גם אם משפחתו בישראל.
אולם ישנה בעייתיות מסוימת בתיקון. ראשית, מסתמן כי במקרים מובהקים תושב חוץ יחויב בהגשת דוח ללא טעם. שנית, המבחן השני לחזקה הכמותית יכול להתקיים במקרים חד משמעיים בהם אין ספק כי אדם אינו עונה על הגדרת "תושב ישראל", לדוגמא אדם שישלח לרילוקיישן מהארץ בסוף השנה, בהכרח יתקיים לגביו החזקה הכמותית בשנת 2017, אפילו אם ישהה בישראל מספר מועט של ימים לצורכי ביקור מולדת, לדוגמא מתחת ל- 50 ימים בשנה.
יש גם לשים לב למקרים, וכדוגמת האדם הנשלח לרילוקיישן, באם קיימת אמנת מס עם מדינת המעבר שכן אז יש להביא בחשבון את הוראות האמנה, ביחד עם הדין הפנימי.

 

לייעוץ אודות תכנון מס צרו קשר עם מחלקת ייעוץ המס של בייקר טילי