צרו קשר

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה

עדכונים מעולם המס

30.8.2016

שינויים מוצעים- חוק ההסדרים 2017-2018

בפרסומה של טיוטת חוק ההסדרים שהונחה על שולחנה של הממשלה. נדמה כי אין נושא מיסויי אחד שלא מוצע לשנותו. להלן תמצית השינויים המוצעים-

מס הכנסה-

  • הפחתת שיעור מס החברות- הפחתת הדרגתית של מס החברות, שהינו כיום בשיעור של 25%  לשיעור של 24% בשנת 2017 ולשיעור של 23% בשנת 2018.
  • מס יסף- כיום יחיד שהכנסתו החייבת עולה על 800,000 ₪ בשנה חייב במס נוסף של 2% על היתרה העודפת. מוצע כי ההכנסה החייבת תרד לסכום של 639,996 ₪ ושיעור המס יעלה לכ- 3%.
  • ביטול הפטור מדיווח לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק- ביטול הפטור הקיים המעניק פטור מדיווח על הכנסות מחו"ל לתקופה של 10 שנים לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק.
  • אופן קביעת שווי מלאי של יהלומן- מאחר ובתחום זה קיים קושי בקביעת ערך המלאי מוצע כי הערכת המלאי תהא על בסיס עלות המלאי בלבד.
  • משיכה של כספים או נכסים מחברה על ידי בעל מניות- מצב שכיח הינו שבעל מניות מבצע משיכה של כספים ואינו מחזיר את כספים לאורך תקופה ארוכה. מוצע כי משיכה כזאת, שלא תוחזר לחברה עד 90 יום לפני תום שנת המס תחשב כמשכורת או דיבידנד, לפי העניין.
  • הגדרת כספי הפיצויים ככספי העובד- מוצע לקבוע תקרה ביחס למתן הטבת המס בגין הפקדות המעסיק לרכיב פיצויי הפיטורים בקופת הגמל עד לגובה של שלוש פעמים השכר הממוצע במשק, קרי 29,100 ₪. כספי הפיצויים אשר יופקדו לקופה בסכום העולה על התקרה הקבועה בחוק, יסווגו כתשלומי פיצויים פטורים אשר יחולו עליהם אותם כללי משיכה החלים על יתר כספי הפיצויים. לעניין דיני המס, כספים שיימשכו שלא כקצבה יחויבו במס רווחי הון בלבד ואם יימשכו כקצבה יהיו פטורים ממס זה.
  • הסדרת מיסוי רווחים בחברות ארנק- מוצע למנוע מיחיד להשתמש במנגנון של חברה בע"מ לשם הימנעות מתשלום מס באמצעות תיקון הגדרת חברת מעטים, כהגדרתה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה וקביעה כי הכנסה חייבת של חברת מעטים, הנובעת מפעילות של יחיד, המחזיק במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות קרוב במניותיה, תיחשב כהכנסתו של היחיד מיגיעה אישית, בכפוף לתנאים מסוימים שיוגדרו בפקודה.
  • רווחים לא מחולקים- מוצע לתקן את סעיף 77 לפקודה ולקבוע כי פקיד השומה יוכל לחייב חברה בחלוקת דיבידנדים מרווחים לא מחולקים שהצטברו בחברה, בין שהם נובעים מהכנסות חייבות במס ובין שהן פטורות ממס, לרבות שבח מקרקעין, אשר נצברו מיום התאגדותה, בכפוף למבחן החלוקה שנקבע בחוק החברות
  • שינוי בשיעורי המס- מוצע לבצע שינוי במדרגות המס, תוך כדי מתן הקלה למדרגות הנמוכות:

         על הכנסה חייבת מיגיעה אישית (הכנסה ממשכורת, עסק, משלח יד וכו') –

         עד 72,000 ₪ - 10%
         מ- 72,001 ₪ ועד 115,200 ₪- 14%
         מ- 115,201 ₪ ועד 172,200 ₪ - 21%
         מ-172,201 ₪ ועד 223,200 ₪- 31%

         על הכנסת יחיד-

          מ- 223,200 ₪ הראשונים- 31%
          מ-223,201 ₪ ועד 496,920 ₪- 34.5%
          מעל 496,920 ₪-  47%

  • תיקון סעיף 1 לפקודת מס הכנסה לעניין תושבות חברה- - כיום הגדרת תושבות חברה מכילה בעיקרה מבחנים איכותיים לפיהם נקבעת התושבות לפי מקום ההתאגדות או "השליטה והניהול". מכיוון שההגדרה האמורה פותחת פתח לפרשנויות שונות ככל שתושבי ישראל מקימים חברה מחוץ לישראל מוצע לתקן את ההגדרה ולקבוע מספר חזקות הניתנות לסתירה, לפיהן יראו שליטה וניהול בישראל של חברה שהתאגדה מחוץ לישראל אם תושבי ישראל הם בעלי שליטה בה, או נהנים או זכאים ל- 50% או יותר מהכנסותיה או רווחיה, במישרין או בעקיפין, ושיעור המס הסופי המתחייב על כלל רווחיה אם לא רואים בה תושב ישראל הוא 15% או פחות ומתקיים אחד מהתנאים הבאים:

         א.   חבר בני אדם הוא תושב מדינה שבינה לבין ישראל אין אמנת מס.

         ב.   המדינה בה הוא תושב, אם לא רואים בו תושב ישראל, היא מדינה אשר אינה מחילה מס על הכנסות אשר הופקו מחוץ לה.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 131 לפקודה ולקבוע חובת דיווח על חבר בני אדם הנוקט בעמדה לפיה החזקות כאמור אינן חלות עליו.

  • קביעת מנגנון פחת עבור נכס בלתי מוחשי- מוצע לקבוע כי נכס בלתי מוחשי (מוניטין לדוגמא) יופחת למשך עשרים שנה. כמו כן, עת נרכשים נכסים והתחייבויות עסקיים מוצע כי ניתן יהיה להפחית את התמורה המיוחסת לסך כל הנכסים הבלתי מוחשיים למשך עשרים שנה
  • חובת רישום, תיעוד ודיווח על פעילותם הגלובאלית של תאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל-
    כחלק מהוראות ה- BEPS של ה- OECD בדבר הסטת רווחים בין מדינות על ידי תאגידים רב-לאומיים, ומאחר והוראות סעיף 85א לפקודה והתקנות מכוחו בדבר מחירי העברה לא עברו שינויים מהותיים מאז נקבעו לראשונה מוצע לעדכן את דרישות התיעוד במחירי העברה ולחייב חברות גלובאליות אשר חברת האם נמצאת בישראל להגיש דוח שנתי על כלל פעילות הקבוצה בישראל.
  • תשלום מס סופי בשיעור 20% במכירת דירת מגורים - מוצע לקבוע מנגנון מקוצר לחיוב במס שבח במכירת דירת מגורים, לפיו שיעור המס יעמוד על 20% מהתמורה אולם לא יותרו בניכוי הוצאות כלשהן ופחת.
  • מס ריבוי נכסים- מוצע להטיל מס ריבוי נכסים אשר יוטל על בעלי דירות המחזיקים בשלוש דירות ומעלה. החל מהדירה השלישית מוצע כי תוטל חבות מס של 1% מערך הנכס לשנה, בהתאם לאומדן שתערוך המדינה וזאת על בסיס שווי למטר מגורים לכל אזור כאשר תקרת סכום המס תעמוד על 1,500 ₪ לחודש.
  • תיקון הגדרת עסקת אקראי בחוק מע"מ- מוצע כי הגדרת עסקת אקראי תכלול גם מקרקעין, וזאת בנוסף על טובין ושירותים.
  • ביטול סעיף 56 בחוק מע"מ- מוצע לבטל הסעיף בעניין רישומם של עוסקים במסגרת איחוד עוסקים
  • הרמת מסך ההתאגדות בכל הנודע לגביית חוב דמי ביטוח לאומי- מוצע להחיל הסדר הדומה להסדר בסעיף 119 לפקודת מס הכנסה לצורך ביצוע הליך גביית חובות באמצעות "הרמת מסך" בלא צורך לפנות לערכאות משפטיות. הסדר זה יאפשר למוסד לביטוח לאומי גבייה ישירה מצד ג' במקרים בהם חברה או מעסיק החייבים בדמי ביטוח מעבירים לצד ג' נכסים או פעילות עסקית ללא תמורה או בתמורה חלקית, בכפוף לתנאים מסוימים שייקבעו.

הודעת רשות המיסים בדבר קבלת מידע על ישראלים בעלי חשבונות בנק בHSBC שוויץ
בתחילת החודש הודיעה הרשות כי בעזרת רשות המס הצרפתית הועברה לידיה הרשימה הנוגעת ללקוחות הישראלים של HSBC.
בשנים האחרונות אנו עדים לעליית מדרגה ביוזמתה של רשות המיסים להשגת מידע על ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל. 
בהקשר לאמור נציין, כפי שדיווחנו מספר פעמים בעבר, כי הרשות מאפשרת את הדיווח וההסדרה של הון בלתי מדווח באמצעות נוהל הגילוי מרצון וזאת עד ליום 31 בדצמבר 2016.  
נזכיר כי בחקיקה שאושרה בכנסת לאחרונה, עבירות מס יחשבו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ובהתאם לסיכום שהושג בין רשות המיסים למשרד המשפטים מעניק נוהל הגילוי מרצון חסינות מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שעבירות המקור המגבשות אותן הינן עבירות מס עליהן חל הנוהל.

אישור חופשת לידה לעובד
בחודש שעבר אושר התיקון לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 54), התשע"ו- 2016 בדבר מתן הזכות לעובד להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו. 
דינם של חמשת ימי ההיעדרות יהיה לפי המפורט :
שלושת ימי ההיעדרות הראשונים ייחשבו כלקיחת חופשה שנתית, ובמידה ולעובד אין צבירה של ימי חופשה ייחשב הדבר כלקיחת חופשה ללא תשלום. שני ימי ההיעדרות העוקבים ייחשבו כהיעדרות מפאת מחלה וייספרו כימי היעדרות שלהם זכאי העובד לפי חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס- 2000.

 

*חוזר זה אינו בגדר המלצה, יעוץ או חוות דעת משפטית ונועד לתת סקירה כללית למצב הקיים.   

לפירוט אודות שירותי ייעוץ מס - לחצו כאן