עיקרי הנושאים הנדרשים להערכות לסוף שנת המס (בהתייחס גם לחוק ההסדרים)

12/2016


פרק א': עיקרי חוק ההסדרים לשנים 2017-2018  

(לקבלת המסמך כ PDF למייל - לחצו בבקשה כאן)

במסגרת הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית  (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו- 2018) - התשע"ז, 2016 (להלן: "חוק ההסדרים") הוצעו מספר תיקונים, שעשויים לחולל מהפיכת מס בכמה תחומים.

יצוין כי מדובר בתזכיר חוק שטרם עבר את הליכי החקיקה הנדרשים. אנו נמשיך לעדכן בכל התפתחות.

להלן עיקרי סעיפים הכלולים בתזכיר חוק ההסדרים:
•    הפחתת נטל המס על יחידים בעלי הכנסה נמוכה ובינונית. הורדת מדרגת המס של 21% ל 20%, וביטול מדרגת ה.34%
•    הפחתת מס החברות לשיעור של 24% בשנת 2017, ושיעור של 23% בשנת 2018. 
•    הגדלת מס ייסף לשיעור של 3%, והורדת סך ההכנסה ממנה יחושב מס הייסף לכ 640,000 ₪.
•    הגדלת שיעור המס על הכנסות מהגרלות והימורים לשיעור של 35%.
•    מיסוי הכנסות של חברות שיהווה "חברות ארנק", כאילו היו הכנסתו של היחיד. בעניין זה הלשכות המקצועיות של רו"ח, עו"ד        ויועצי המס, הגיעו להבנות עם רשות המיסים כי חברות מעטים של בעלי מקצועות חופשיים יוחרגו מהגדרת חברת ארנק.
•    מיסוי משיכות של בעלי מניות מהותיים מחברה בשליטתם (יתרות חובה ושימוש בנכסי החברה לצרכים אישיים). נכסים לעניין       זה מוגדרים: דירה, חפצי אמנות או תכשיטים, כלי שיט וכלי טיס. ונתנה לשר האוצר סמכות לקבוע בתקנות נכסים נוספים.
•    תינתן לרשות המיסים לאחר התייעצות על ועדה ציבורית, סמכות למסות רווחים בחברה שטרם חולקו במגבלות הסכומים               שיקבעו.
•    מיסוי החזקת דירה שלישית.
•    שינויים בחוק עידוד השקעות הון.
•    חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני לנישום עצמאי.
•    תיקון בחוק מס ערך מוסף שיבטל את איחודי העוסקים.


פרק ב': נתוני עזר לחישוב המס בשנת 2017

הכנסה מיגיעה אישית בידי יחיד
מדרגות ההכנסה ושיעור מס ההכנסה החל על הכנסה מיגיעה אישית (הסכומים שנתיים ללא זיכויים): 
כאמור לעיל, במסגרת חוק ההסדרים יחול שינוי במדרגות המס השולי של היחיד, כך שמגרדות המס לשנת 2017 ורחבו ויינתן משקל גדול יותר למגרדות המס שנמוכות, מדרגת המס של 21% ירדה לשיעור של 20% ובוטלה מדרגת המס של 34% על הכנסות מיגיעה אישית.
להלן טבלה המפרטת את מדרגות המס לשנת 2017:

הכנסה שיעור מס 2017 מס בכל שלב (ש"ח) הכנסה מצטברת (ש"ח) מס מצטבר (ש"ח)
עד 74,640 10% 7,464 74,640 7,464
74,641-107,040 14% 4,536 107,040 12,000
107,041-171,840  20% 12,960 171,840 24,960
171,841-238,800  31%  20,757 238,800 45,717
238,801-496,920 35% 90,342 496,920 136,059
496,921-640,000  47% 67,247 640,000 203,306
640,001 ומעלה 50%*      

  (*) מס יסף של 3% על הכנסה חייבת מעל 640,000  ש"ח יחול על הכנסתו הכוללת של היחיד מכל המקורות

נקודת זיכוי (סעיף 33 א' לפקודה) - שנתי 
שווי נקודת זיכוי אחת 2,592 ש"ח (216 ש"ח לחודש). 

שיעור מס החברות
בעקבות חוק ההסדרים יופחת כאמור מס החברות החל מה-1.1.2017 לשיעור של 24% ו 23% בשנים 2017 ו-2018 בהתאמה,          במקום 25% בשנת 2016.


פרק ג': נקודות עיקריות לפני סגירת שנת המס 2016

1.    תשלום דמי ביטוח לאומי לנישום עצמאי עד ל 15 בינואר 2017, לשם קבל ניכוי בשיעור של 52% מסך תשלומי הביטוח הלאומי       לשנת 2016.
2.    הפקדת כספים לקופות גמל לעצמאים לניצול מרבי של הטבות המס.
3.    הפקדות מעסיק לקופות גמל ופיצויים של העובדים.
4.    הפקדת לקרן השתלמות לעצמאיים עד לתקרת ההפקדה המוטבת.
5.    הפקדות מעביד לקרן השתלמות בהתאם להסדרי השכר שחלים על עובדיו.
6.    בחינת תשלומים לפוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה.
7.    לאור השינויים הצפויים והירידה בשיעורי המס, מומלץ לבחון הקדמת הוצאות לשנת 2016 ודחיית הכנסות לשנת 2017.
8.    חובות אבודים: בחינת יתרות לקוחות שעומדים תקופה ממושחת והאפשרות להכירן כחוב אבוד. בעניין זה יש לקבל מכתב              מעו"ד המטפל בגביית החוב ולקבל את אישורו לכך שמדובר בחוב אבוד לשנת 2016.
9.    נסיעות לחו"ל: בחינת הנסיעות העסקיות שהיו לחו"ל במהלך 2016, והכנת דוחות נסיעה לחו"ל.
10.  הכנסות של יחיד משכ"ד למגורים: תקרת הפטור לשנת המס 2016 הינה 5,030 ₪ לחודש, כלומר הכנסה שנתית של                      כ 60,360 ₪. כך שמומלץ לבחון את ההכנסה משכ"ד למגורים שהייתה בשנת 2016 ולבחון דחיית הכנסה לשנת 2017 על מנת          להישאר במסגרת הפטור.
       למי שהכנסתו משכ"ד למגורים גבוהה מתקרת הפטור, יש לזכור כי על מי שבוחר במסלול מס של 10%, חלה החובה לשלם           את המס עד לסוף חודש ינואר 2017.
       מומלץ לבחון בכובד ראש את מסלול המיסוי הנבחר להכנסות משכ"ד. תשומת הלב כי לדוגמא בתשואה משכ"ד בשיעור של            כ 3%, יתכן שעדיף לבחור במסלול מס שולי המקנה אפשרות לקזז הוצאות.
11.  על הכנסות משכ"ד מחוץ לישראל, ניתן לבחור בין שני מסלולים. האחד תשלום מס שולי לאחר קיזוז הוצאות הקשורות                  להכנסות אלה וקבלת זיכוי המס ששולם בחו"ל מסלול נוסף הינו תשלום מס בשיעור של 15% ללא אפשרות קבלת זיכויי וקיזוז        הוצאות, למעט הוצאות פחת.
12.  קבלת אישורים על תרומות למלכ"רים שיש להם אישור לפי סעיף 46 לטובת קבלת זיכוי ממס.
13.  רכישת יחידות השתתפות בחיפושי נפט וגז, ויחידות השתתפות בהפקת סרטים, מהוות הוצאה בשנת המס בה נרכשו על אף          שמדובר שהוצאה הונית. לפיכך יש לקבל אישור מיחידת ההשתתפות על סכום ההשקעה.
14.  קבלת אישורי ניכוי במקור מלקוחות שניכוי במקור במהלך השנה.
15.  קבלת אישורים מרשויות המס בחו"ל על סכום שנוכה במקור בחו"ל לצורך קבלת זיכוי מהמס בישראל.
16.  בחברה שכפופה להטבות חוק עידוד השקעות הון, יש לבחון עמידה בסכום היצוא המינימלי לקבלת הטבות.
17.  הטבות לעובדים והוצאות עודפות: כל תשלום או הטבה השווה כסף ממעביד לעובדו מהווה הכנסת שכר בידי העובד החייבת         בניכוי במקור בהתאם לשווי ההטבה (לדוגמא: מתנת חג, ארוחות, ימי כיף, בונוסים בשווה כסף ועוד). יש לבחון האם הטבה           זאת נזקפה כשווי בשכר העובד לצורך קיזוזה בידי המעסיק.
18.  יש ערוך ספירת מלאי ביום 31 בדצמבר. ניתן לערוך ספירת מלאי עד 10 ימים לפני או אחרי מועד זה בתנאי שניתן לעשות               התאמות למלאי בגין ימים אלה.
19.  בהתאם לתקנות מס הכנסה הוצאות מסוימות, יותרו בקיזוז ההוצאות הבאות עד לתקרה כפי שהתקנה מאפשרת:
      19.1.    מתנה לרגל אירוע אישי של עובד, ספק או לקוח, יותרו בניכוי עד לסכום של 210 ₪.
      19.2.    כיבוד במקום העסק (כיבוד הינו קפה, תה ועוגה), יותרו בניכוי של לשיעור של 80% מסה"כ ההוצאה.
      19.3.    הוצאות אירוח אינן מותרות בניכוי, מעט אם מדור בהוצאות אירוח של אדם מחו"ל ומדובר בהוצאה סבירה.
      19.4.    הוצאות אשל אינן מותרות בניכוי החל משנת 2011.
      19.5.    הוצאות נסיעה לחו"ל: הוצאות טיסה במחלקת תיירים ומחלקת עסקים מותרת במלואה. הוצאות טיסה במחלקה                           ראשונה מותרת עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים.
                  הוצאות לינה מותרות בניכוי בהצגת קבלות או אישורי תשלום עד לסכום של 262$ ללילה.
                  הוצאות אשל בחו"ל מותרות בניכוי ללא צורך בהצגת קבלות בסך של 75$ ליום אם לא הוכרו הוצאות לינה, וסך של                       125$ ללילה אם לא הוכרו הוצאות לינה.
                  הוצאות להשכרת רכב בחו"ל מותרות בניכוי בהצגת קבלות או אישור תשלום על לסכום של 59$ לכל יום השכרה.
                  בעניין הוצאות נסיעה לחו"ל ישנם מגבלות נוספות לגבי משך השהייה בחו"ל ומספר הנסיעות לחו"ל בסמוך אחת                         לשנייה.
20. הוצאות ביגוד יותרו בניכוי במלואן לצורכי מס הכנסה ככל שמדובר בביגוד הנחוץ לצורכי עבודה ולא ניתן או לא מקובל לעשות       בו שימוש מחוץ למקום העבודה (לדוגמא: סרבל עבודה, גלימת עו"ד ומשקפי מגן). ככל שניתן לעשות בביגוד שימוש מעבר          לשעות העבודה יותר בניכוי 80% מההוצאה.
     לעמדת מס הכנסה, מעסיק המממן לעובדיו ביגוד שאינו עונה על התנאים לעיל, מדובר בטובת הנאה לעובד החייבת בזקיפת        שווי וניכוי במקור בהתאם.

פרק ד': קיזוז הפסדים

הפסד פירותי
סעיפים 28 ו- 29 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), עוסקים בקיזוזם של הפסדים פירותיים (שמקורם בסעיף 2 לפקודה), כאשר ההבחנה הראשונית הינה לעניין "מקום צמיחתו" של ההפסד. בעוד הפסד שמקורו בישראל "יטופל" במסגרת סעיף 28 לפקודה, הרי שהפסד שמקורו מחוץ לישראל ייכנס לתחולתו של סעיף 29 לפקודה. 
הפסד פירותי בישראל – סעיף 28 לפקודה
21.    פקודת מס הכנסה מתירה לנישום את קיזוזם של 3 סוגי הפסדים פירותיים – הפסד מעסק או משלח יד שנוצר ומקוזז במהלך השנה (הפסד שוטף), הפסד מעסק ומשלח יד מועבר משנים קודמות (הפסדים שלא קוזזו בשנת המס השוטפת) והפסד מהשכרת בנין.
22.    מאחר והסעיף מהווה רשימה סגורה, הרי שכל הפסד פירותי אחר (מעסקת אקראי, מעבודה, מריבית ודיבידנד או מהשכרת נכס אחר), אינו מותר בניכוי.
הפסד שוטף מעסק/משלח יד – הפסד עסקי שוטף שאילו היה רווח היה חייב במס לפי הפקודה, מותר בקיזוז באותה שנה  כנגד הכנסות מכל מקור, לרבות כנגד שבח מקרקעין. 
הפסד מועבר משנים קודמות מעסק/ משלח יד – הפסד שהיו לנישום שנים קודמות עובר לשנים הבאות ויותר בקיזוז כנגד הכנסה חייבת מעסק ומשלח יד, וכנגד רווח הון בעסק. הפרשנות לעניין רווח הון בעסק הוא לגבי נכסים ששימשו את העסק לאורך השנים בהם נוצרו הפסדים ובשנה השוטפת נמכר ברווח. 
23.    נציין כי נישום יחיד שיש לו הפסדים מועברים מעסק, יוכל לקזז הפסד זה גם כנגד הכנסה ממשכורת בהתאם לתנאים שנקבעו בפקודה.

הפסד מהשכרת בנין 
סעיף 28(ח) לפקודה קובע שהפסד שהיה לאדם מהשכרת בניין ניתן לקיזוז כנגד הכנסתו מאותו בניין בשנים הבאות. במקרה שההכנסה מהשכרת הבניין מהווה הכנסה מעסק, יחולו דיני הקיזוז הרגילים, דהיינו סעיפים 28(א) ו-(ב) ולא הוראת סעיף 28(ח).

הפסד פירותי בחו"ל - סעיף 29 לפקודה 
24.    הפסד פסיבי: 
הכנסה פסיבית הינה הכנסה מריבית והפרשי הצמדה, דיבידנד (לרבות דיבידנד רעיוני מחנ"ז CFC), דמי שכירות ותמלוגים, שאינם מהווים הכנסה מעסק או משלח יד).
לפי הוראות הסעיף יקוזז הפסד פסיבי בחו"ל מהכנסה פסיבית מחו"ל כשבעניין זה ראוי לזכור שני דברים – אין הבחנה בין סוגי ההכנסות הפסיביות (לדוג' ניתן לקזז הכנסה מריבית כנגד הפסד מדמי שכירות) ואין משמעות למדינות השונות, קרי כל הפסד מחוץ לישראל דינו אחיד (לדוגמא, אין מניעה לקזז הפסד מריבית בבריטניה כנגד דיבידנד שנתקבל מסינגפור).
יתרת הפסד שלא קוזזה בשנה מסוימת תועבר לשנים הבאות ותקוזז כנגד הכנסות פסיביות בחו"ל. 

25.    הפסד מעסק ומשלח יד בחו"ל:
הפסד מעסק או משלח יד מחו"ל יקוזז כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד בחו"ל, לרבות רווח הון בעסק או משלח יד. יתרת הפסד לאחר הקיזוז האמור לעיל, תקוזז כנגד הכנסה פסיבית נטו בחו"ל באותה השנה. יתרת הפסד שלא קוזזה כאמור לעיל תועבר לשנים הבאות ותקוזז כנגד הכנסות מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון בעסק/משלח יד). 

26.    הפסד מעסק בחו"ל הנשלט ומנוהל מישראל:
הפסד כאמור יקוזז תחילה כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד בחו"ל באותה השנה. יתרת ההפסד תקוזז כנגד הכנסה פסיבית בחו"ל. בשלב זה ניתן לבקש לקזז את היתרה כנגד הכנסות מכל מקור שהופקו או צמחו בישראל באותה השנה. יתרה שנותרה תקוזז בשנים הבאות כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון בהם) בחו"ל.
יתרה שתיוותר ניתן לבקש לקזזה בשנים הבאות כנגד הכנסות חייבות מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון או שבח בהם), בישראל.
הפסד הון

27.    כללי קיזוז הפסדי הון קובעים שהפסד הון שנצמח או הופק בישראל יהיה ניתן לקיזוז מול רווח הון ריאלי או בישראל או בחו"ל וכן מול שבח ריאלי בישראל. אם קיימת יתרה, יש לקזז 1 ש"ח הפסד מול 3.5 ש"ח סכום אינפלציוני חייב.

28.    לגבי הפסד הון שנצמח או הופק בחו"ל יש לקזזו קודם כל כנגד רווח הון ריאלי בחו"ל ולאחר מכן מסכום אינפלציוני חייב ביחס של 1:3.5 כמפורט לעיל. רק באם נותרה יתרת הפסד, יהיה ניתן לקזזו מול רווח הון ריאלי בישראל או שבח ריאלי.

29.    הפסד הון שלא קוזז בשנת המס יועבר לשנים הבאות ויקוזז בדומה לכללים הרלוונטיים להפסדים השוטפים, קרי מול רווחי הון או שבח לפי מקום צמיחת ההפסד.

דין מיוחד לגבי הפסדים ממימוש ניירות ערך
לפי סעיף 92 לפקודה, הפסדי הון ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון. יחד עם זאת, המחוקק קבע בסעיף 92(א)(4) לפקודה הוראה המאפשרת לקזז הפסד הון מני"ע בשנת המס שבה נוצר ההפסד (הפסד שוטף) גם כנגד הכנסה מריבית ודיבידנד מאותו ני"ע, מריבית ודיבידנד מניירות ערך אחרים ובלבד ששיעור המס בגינם אינו עולה על 25%. כלומר לא ניתן לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסה מדיבידנד של בעל שליטה מאחר ושיעור המס של אותו דיבידנד הינו 30%.

פרק ה': סוגיות מיסוי שונות

א.    תכנוני מס המחייבים דיווח 
נזכיר כי בשנת 2007 נקבעה רשימת פעולות שרשות המיסים רואה בהם כפעולות המחייבות דיווח אינפורמטיבי. להלן רשימת הפעולות המוזכרות בתקנות:
1.   תשלום דמי ניהול מאדם לקרובו בסכום כולל של 2 מיליון ש"ח, במידה והתשלום הפחית את חבות המס אלמלא שולם                הסכום. 
2.   מכירת נכס לקרוב שבגינו נוצר הפסד של מעל ל-2 מיליון ש"ח אשר קוזז כולו או חלקו בשנת המס או ב- 24 חודשים                      מתום שנה בה נמכר הנכס.
3.   מכירת נכס שהוחזק פחות מ- 3 שנים לאדם אחר, כאשר הנכס הגיע לידי המוכר בפטור ממס מקרוב ובעקבות המכירה נוצר           הפסד מעל 2 מיליון ש"ח. 
4.   מכירת נכס שהוחזק פחות מ- 3 שנים לאדם אחר ברווח, כאשר הנכס הגיע לידי המוכר בפטור ממס מקרוב והרווח שנוצר              בעקבות המכירה קוזז כנגד הפסד הון בסכום של מעל 2 מיליון. 
5.   מחילת חוב לקרוב בסכום של מעל למיליון ש"ח ובעקבות מחילת החוב הנ"ל פחת סכום המס אלמלא הייתה מחילה.
6.   פירעון חוב של בעל מניות מהותי בסכום של מיליון ש"ח ברבעון האחרון של השנה, ומשיכת הסכום בחזרה ברבעון הראשון של       השנה העוקבת. 
7.   במכירת מניות, המחאת יתרת זכות לבעל המניות הרוכש או לקרובו. בדרך זו יוצר לעצמו הרוכש יתרת זכות "יש מאין". 
8.   רכישת 50% מאמצעי השליטה של חבר בני אדם, כאשר לחברה הנרכשת יש הפסד נצבר של 3 מיליון ש"ח ומעלה.
9.   רכישה של 20% מהון מניותיה של חברה זרה כאשר החברה הזרה ממוקמת במדינה שאינה מדינה גומלת ושיעור המס בה נמוך       מ- 20%. 
10. רכישה של חברה זרה במדינה שאינה מדינה גומלת, שמרבית נכסי החברה הינם בישראל או שמרבית הכנסות החברה                   הנרכשת נובעים משימוש בנכסים מישראל. 
11. תשלום מחברה משפחתית לנישום המייצג, כאשר נרשמה הוצאה בספרי החברה המשפחתית, וכתוצאה מהתשלום נוצר הפסד       לחברה המשפחתית שלא פחת מ-500,000 ש"ח (הפסד שנחשב להפסד הנישום המייצג).
12. עסקאות במקרקעין שהתמורה תלויה במכירת הזכות במקרקעין. 
13. התארגנות קבוצת רכישה המתארגנת לשם רכישת מקרקעין.
14. העניין מע"מ נקבע כי החזקה של מלכ"ר או מוסד כספי בעוסק הינה פעולה חייבת בדיווח, כמו גם התארגנות של קבוצת               רכישה.
כמו כן, נזכיר כי בהתאם לתיקון פקודת מס הכנסה החל מדוחות המס לשנת 2016 חלה חובה לדווח בדוח המס על חוות דעת שניתנה לנישום בהתקיים התנאים הקבועים בפקודה.


ב.    ריבית רעיונית בעסקאות בין צדדים קשורים
סעיף 3(ט):
חל בין השאר כאשר בעל שליטה קיבל מחברה בשליטתו הלוואה בריבית הנמוכה מהריבית שנקבעה בתקנות מס הכנסה לעניין סעיף 3(ט). שיעור הריבית לשנת 2016 הינו 3.41%. ריבית זאת משתנה מידי שנה. 
בשנת 2011 פורסם תיקון 185 לפקודה שקבע כי הוראות הסעיף לא תחולנה על ההלוואות הבאות: הלוואה שהיא עסקה בין - לאומית כמשמעותה בסעיף 85א, הלוואה שניתנה עד לתאריך ה - 5.3.2008 והייתה נכס קבוע בידי המלווה לפי חוק התיאומים ביום  31.12.2007 או בתקופה 1.1.2008 - 5.3.2008, והלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה משפחתית או שקופה (במקרה זה יחול סעיף 3(י)).
שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לגבי הלוואה לעובד שאינו בעל שליטה שאינה עולה על 7,680 ש"ח, יהא בגובה שיעור עליית המדד בלבד.
סעיף 3(י):
חל על אדם המנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, שנתן הלוואה או חברה שנתנה הלוואה, וההלוואה היא בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע בתקנות. שיעור הריבית בשנת 2016 יהא 2.56%.
במקרה בו ההלוואה שניתנה מומנה בהלוואה שלא מקרוב בסכום שאינו נמוך מסכום ההלוואה שניתנה ובתנאי פירעון זהים, יהיה שיעור הריבית לעניין הסעיף, שיעור הריבית שנקבע לאותה הלוואה.
כמו כן, ישנה התייחסות לאפשרות מתן הלוואות במטבע חוץ על פי אחד מהמטבעות שפורטו בתקנות (דולר ארה"ב, דולר קנדי, דולר אוסטרלי, אירו, ליש"ט, פר"ש, רנד ויין). להלוואה במטבע חוץ יהיה שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י), שיעור השינוי בשער החליפין של אותו מטבע בתוספת 3%.
גם לגבי הלוואות במטבע חוץ קיימת התייחסות למתן הלוואה מכספים שגויסו על ידי הנותן ממקור אחר בסכום ובתנאים זהים, וקביעת שיעור הריבית לפי שיעור הריבית על אותה הלוואה.
לא נדרש להחיל את ההוראות הנ"ל על שטרי הון שאינם צמודים למדד שהונפקו עד סוף שנת 2008. על שטרי הון שהונפקו משנת 2009 לא יחולו הכללים רק אם מדובר בשטר הון שאינו צמוד למדד שניתן לתקופה של חמש שנים לפחות ורק אם ניתן על ידי חברה אחת לחברה שהיא שולטת בה או זכאית לרווחיה בשיעור של 25% לפחות.

ג.    מחירי העברה 
סעיף 85א לפקודה קובע חובת דיווח בעסקאות עם צדדים קשורים. במהלך חודש נובמבר 2007 אושרו תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) התשס"ז-2007. התקנות חלות בעסקאות בינלאומיות בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים, למעט בעסקה חד פעמית שאושרה על-ידי פקיד השומה. התקנות קובעות חובת דיווח וצרוף חקר תנאי שוק, הדיווח לפי קווי הנחיה מקובלים שפורסמו על-ידי ארגון ה- OECD.

החל מדוחות 2007, חייבת החברה להצהיר על גבי טופס 1385, שפורסם ע"י רשות המיסים, כי כל עסקאותיה הבינלאומיות עם צדדים קשורים נעשו בתנאי שוק.

 

יובהר כי כל האמור בחוזר זה הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום חוות דעת או כל תחליף לייעוץ מקצועי