צרו קשר

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה

עיקרי חוק ההסדרים

2016


מחלקת המיסים של בייקר טילי היא בעלת מומחיות מיוחדת בתחום זה של חוק ההסדרים 

פרק א': עיקרי חוק ההסדרים לשנים 2017-2018

ביום 21 בדצמבר 2016 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת תקציב המדינה לשנים 2017-2018 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית  (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו- 2018) - התשע"ז, 2016 (להלן: "חוק ההסדרים"). 
חוק ההסדרים השנה כלל תיקונים משמעותיים בהיבטי המיסוי שיכולים להיות על חלק גדול מאוכלוסיית העסקים ונותני השירותים, תיקונים שעשויים לחולל מהפיכה בגביית המיסים של רשות המיסים, ודרך הטיפול שלהם מול הנישומים.
להלן סקירת עיקרי תיקוני המיסים בחוק ההסדרים והוראות מעבר בעניינם:

הורדת שיעורי המס
1.    שיעורי מס ליחידים: כפי שפרסמנו במסגרת המבזק להיערכות לתום שנת המס, הוטל על ריווח מדרגות המס על הכנסה מיגיעה אישית כולל ביטול מדרגת המס של 34%, והורדת מדרגת המס בשיעור של 21% ל 20%.
להלן טבלה המרכזת את שיעורי המס על יחידים לשנת 2017-2018:

הכנסה שיעור מס 2017 מס בכל שלב (ש"ח) הכנסה מצטברת (ש"ח) מס מצטבר (ש"ח)
עד 74,640 10% 7,464 74,640 7,464
74,641-107,040 14% 4,536 107,040 12,000
107,041-171,840  20% 12,960 171,840 24,960
171,841-238,800  31%  20,757 238,800 45,717
238,801-496,920 35% 90,342 496,920 136,059
496,921-640,000  47% 67,247 640,000 203,306
640,001 ומעלה 50%*      

 

(*)במקביל לריווח מדרגות המס והורדת שיעורי המס על הכנסה מיגיעה אישית, הוחלט להעלות את המס על הכנסות גבוהות (מס יסף) לשיעור  של 3%.
כמו כן, הוחלט להוריד את סף ההכנסה חייבת ממנו יחול מס ייסף  ל 640,000  ₪.
נזכיר כי מס זה יחול על הכנסתו הכוללת של היחיד מכל המקורות יחדיו.

2.    מס חברות: הוחלט על הורדת שיעור מס החברות בשנת 2017 ל 24% ובשנת 2018 ל 23%.

מיסוי משיכות כספים מחברה ושימוש אישי בנכסיה
לאורך השנים רשויות המס ראו במשיכות כספים מחברה ו/או שימוש בנכסי חברה על ידי בעל מניות בה, כהכנסתו של בעל המניות, אם כמשיכת רווחים מהחברה החייבים במס דיבידנד ואם כמשיכת שכר החייבת במס שולי. 
עמדה זאת של רשות המיסים עלתה לא אחת בדיוני שומה. עמדה זאת של רשות המיסים נתקלה בקשיים רבים מאחר והפרשנות לעניין סעיף 3(ט) הינה כי אין למסות על קרן המשיכה ככל שמדובר בהלוואה, או שווי הנכס שהועמד לשימוש בעל המניות.
מצב זה הביא לכך שההכנסה בגינה ניתן היה למסות את בעל השליטה, הינו רק בגין שיעור הריבית או דמי השימוש השוטפים בנכס ולא את הקרן עצמה.
בחוק ההסדרים, הוסף סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה במסגרתו ניתן יהיה למסות את משיכות בעלי המניות. כמפורט להלן:
1.    משיכת כספים על ידי בעל מניות מהותי ימוסו על ידו כהכנסה מדיבידנד, אם היו רווחים בחברה לפי חוק החברות.
2.    ככל שלא ניתן למסות כהכנסה מדיבידנד, הכנסה זאת תמוסה כהכנסת עבודה אם מתקיימים יחסי עובד מעביד.
3.    ככל שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד, ההכנסה תמוסה כהכנסה מעסק או ממשלח יד.

סכום ההכנסה בידי בעל המניות יהיה בהתאם להוראות הבאות:
1.    משיכת כספים מהחברה יראו כהכנסה במועד החיוב את סכום המשיכה. מהכנסה זאת תנוכה יתרת זכות שעמדה לרשות בעל המניות במאזן החברה, או סכום הלוואה שלקחה החברה מתאגיד בנקאי בלבד לתקופה של שנתיים לפחות והועברה לבעל המניות בתוך 60 ימים כשהוא נושא בכל העלויות של ההלוואה.
2.    בהעמדת נכס לשימוש בעל המניות, יראו הכנסה במועד החיוב את עלות הנכס, בניכוי יתרת זכות שיש לבעלים במאזן החברה. ונכס שהוא דירה בניכוי יתרת הלוואה מתאגיד בנקאי בלבד שהדירה שועבדה לטובת ההלוואה, וההלוואה היא לתקופה של שלוש שנים לפחות. גם בעניין זה בעל המניות צריך לשאת בכל הוצאות ההלוואה.
3.    בגין תקופת השימוש עד להשבת הנכס לחברה תיזקף לבעל המניות הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(10) לפקודה, לפי הגובה מבין שווי השוק בגין השימוש לשיעור הריבית לפי סעיף 3(ט), בניכוי התשלומים ששולמו על ידי בעל המניות.
4.    הלוואה שניתנה לחברה אחרת המשמשת לתכלית עסקית של אותה חברה, לא תחשב כמשיכה בתנאי שאותה חברה אינה מהווה חברה שקופה לצורכי מס, אם בעלי המניות שלה יחידים.
יראו כספים שהושבו לחברה עד למועד החיוב ונמשכו שוב בתוך שנתיים מהמועד בו הושבו, כאילו לא הושבו עד לגובה הכספים שנמשכו מחדש, למעט אם נמשכו באופן חד פעמי והוחזרו שוב תוך 60 ימים.
לעניין נכס שהועמד לטובת בעל המניות והושב לחברה עד למועד החיוב, ולאחר מכן הועמד שוב לטובת בעל המניות תוך שלוש שנים מהמועד בו הושב, יראו כאילו לא הושב.

הגדרות לעניין סעיף זה
בעל מניות מהותי – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, אחזקה של 10% ומעלה במישרין או בעקיפין ביחד עם קרוב.
דירה – כפי שמוגדר בסעיף 1 לחוק מכר דירות. 
יתרת זכות – יתרה הניתנת לקיזוז על פי דין, לרבות שטר הון שהונפק לתקופה של עד 5 שנים.
מועד החיוב יהיה אחד מאלה – 
•    במשיכת כספים, תום שנת המס שלאחר שנת המס בה נמשכו.
•    בהעמדת נכס לשימוש, בתום שנת המס בה הועמד הנכס לשימוש ובתום כל שנה לאחר מכן עד להשבתו לחברה.
משיכה מחברה – משיכת כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס לשימושם במישרין או בעקיפין. למעט אם בגין המשיכה או העמדת הנכס חויבה במס על ידו.
משיכת כספים מחברה- הינה הלוואה, לרבות השאלה או כל חוב כלפי החברה ובלבד שהסכום המצטבר של המשיכה במועד כלשהו בשנת המס עלה על 100,000 ₪.
נכס – דירה שעיקר השימוש בה של בעל המניות, חפצי אומנות או תכשיטים, כלי טיס או כלי שיט שעיקר השימוש בהם של בעל המניות לצרכים פרטיים, או כל נכס אחר שיקבע על ידי שר האוצר.
עלות הנכס – כגבוה מבין יתרת שווי רכישה לפי ההגדרה בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין בתוספת הפחת, או עלות רכישת הנכס במאזן החברה.

הוראות מעבר לסעיף זה
1.    הוראות אלה לא יחולו על משיכות כספים מהחברה הרשומות במאזן ליום 31/12/2016, ובלבד שכספים אלה הושבו לחברה עד ל 31/12/2017.
2.    על שימוש בדירה הרשומה על שם החברה יחולו ההוראות הבאות:
2.1.    אם בעל המניות בחר להחזיר לחברה באופן מלא את הדירה עד ליום 31/12/2018, הוראות הסעיף לא יחולו, ובתקופת השימוש לבעל המניות תיזקף הכנסה מהשימוש בדירה.
2.2.    אם בעל המניות בחר להמשיך להשתמש בדירה, יחולו הוראות הסעיף והוא יחויב בסכום המשיכה. במקרה זה מועד החיוב יהיה 31/12/2018. עד לאותו מועד כאמור הוא יחויב בשווי השימוש בדירה.
2.3.    אם בעל המניות בחר להעביר את הדירה לבעלותו ללא תשלום מס השבח ביום העברה יחולו ההוראות הבאות:
2.3.1.    יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל מניות בגובה יתרת הרכישה בחברה ביום העברה או יתרת המחיר המקורי, בניכוי הסכומים המותרים בניכוי כאמור לעיל בסעיף 3(ט1) לפקודה (יתרות זכות וכדומה). ומכירה זאת לא תתחייב במס שבח ובמס רכישה.
2.3.2.    במכירת הדירה על ידי בעל המניות, שווי הרכישה ויום הרכישה יהיה כפי שהיה בחברה. על השבח הראלי עד ליום העברה יחול שיעור המס השולי הגובה ביותר לפי סעיף 121 לפקודה, ועל יתרת הרווח הריאלי יחול שיעור המס החל על שבח (עד 25%) במידה והחברה המעבירה אינה משפחתית או חברת בית מיום התאגדותה ועד למועד העברת הדירה.
2.3.3.    במכירת הדירה על ידי בעל המניות לא יחולו הפטורים בפרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין.
2.3.4.    בגין השימוש בדירה ועד למועד העברתה לבעל המניות תיזקף לו הכנסה בגין השימוש בדירה לפי שווי השוק.
2.4.    אם בחר בעל המניות לשלם את השבח ביום העברה יחולו ההוראות הבאות:
2.4.1.    יראו את העברה הדירה כהכנסה של בעל המניות בהתאם לאמור בסעיף 2.3.1 לעיל, ויום המכירה ושווי המכירה יהיה בהתאם לקבוע בחוק מיסוי מקרקעין.
2.4.2.    לא ישולם מס רכישה.
2.4.3.    החייב במס במכירה זאת יהיה בעל המניות ולא החברה בהתאם לשיעור המס הגבוה ביותר בסעיף 121 לפקודה.
2.4.4.    במכירת הדירה בידי בעל המניות, יום הרכישה ושווי הרכישה יהיו כפי שנקבע ביום העברה.
2.4.5.    בגין השימוש בדירה עד להעברתה תיזקף לבעל המניות הכנסה בגין השימוש השוטף לפי שווי השוק.
3.    הוראות סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין (פירוק איגוד מקרקעין), והפטור האמור בסעיף זה לא יחולו על דירה שהועמדה לטובת בעל המניות בשנת המס 2015 ואילך.
4.    מאחר והמועד להודעה על חזרת חברה משפחתית לחברה רגילה בהתאם לפקודה עבר לפני פרסום הוראות אלה, ניתנה אפשרות להודיע על חזרה ממשפחתית עד ל 31/1/2017.
מיסוי בעל מניות מהותי בחברת מעטים ("חברת ארנק")
שיטת המיסוי בישראל מבחינה בין מיסוי חד שלבי החל על הכנסתם של יחידים לבין מיסוי דו שלבי על הכנסה של חברה.
בעוד יחיד ישלם מס שולי (בהתאם למדרגת המס שלו) על הכנסתו השוטפת של יחיד ומס רווח הון על הכנסתו ההונית, חברה תשלם מס חברות על הכנסתה השוטפת, וכאשר החברה תחלק את רווחי כדיבידנד בעל המניות ישלם מס דיבידנד.
רשות המיסים לאורך השנים מנסה לשמור על הרמוניה ושיעור מיסוי זהה ברמת היחיד, בין אם הוא מפיק הכנסתו כיחיד ובין אם הוא התאגד כחברה, כך ששיעור המס המשוקלל אמור להיות כ 50%.
הרמוניה זאת לא יכולה להתקיים כל עוד בעל המניות יכול לבחור אם לחלק דיבידנד או להשאיר את הרווחים בחברה וכך להתמסות בשיעור מס נמוך יותר לעומת המיסוי שלו כיחיד.
לפיכך, לאורך השנים יחידים שפעילותם מאופיינת כפעילות של שכירים והם בעלי הכנסות גבוהות, יכלו להתאגד כחברה ולתת את שירותיהם במסגרת החברה וכך המיסוי שלהם היה נמוך יותר כל עוד רווחים אלה לא נמשכו כדיבידנדים.
מזה שנים רבות רשות המיסים בוחנת את האפשרות למסות הכנסות אלה שהוגדרו כ"חברות ארנק", מאחר וחברות אלה יכולות לצבור רווחים גבוהים שהמיסוי בגינן היה כ 25% בלבד בעוד שאם הכנסות אלה היו בידי בעל המניות המיסוי בגינן היה כ 50%. 
במסגרת חוק ההסדרים, הוסף  סעיף חדש לפקודת מס הכנסה, סעיף 62א לפקודה, כך שבהתקיים תנאים מסוימים יראו את הרווחים של חברות הארנק כהכנסה של בעל המניות בה, וכך תיווצר השוואה ברמת המס אם בעל המניות היה מפיק הכנסה זאת כהכנסת עבודה רגילה.

להלן הוראות התיקון במסגרת סעיף 62א לפקודה בעניין חברות הארנק:
1.    הכנסה חייבת של חברת מעטים בהתאם לסעיף 76 לפקודה (חברה בשליטתם של לא יותר מחמישה בעל מניות), והיא אינה חברת משלח יד זרה, וההכנסה נובעת מפעילותו של בעל מניות מהותי (10% ומעלה), תחשב כהכנסתו של היחיד, כמפורט להלן:
1.1.    הכנסה מיגיעה אישית, אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות בחבר בני אדם אחר (לרבות צד קשור), כנושא משרה כאמור בחוק החברות. הוראות סעיף זה לא יחולו עם היחיד הוא בעל מניות מהותי גם בחבר בני האדם האחר. לדוגמא: חברת מעטים נותנת שירותי ניהול לחברה אחרת בה בעל המניות הינו מנכ"ל. אם בעל המניות בחברת המעטים יהיה בעל מניות מהותי גם בחברה המשלמת עבור השירותים סעיף זה לא יחול.
1.2.    הכנסה מיגיעה אישית, אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בעבור אדם אחר (לרבות צד קשור), והיא מסוג הפעולות בנעשות בידי עובד עבור מעבידו. גם פה יש החרגה למקרה בו היחיד הינו בעל מניות מהותי בשתי החברות.
1.3.    לעניין סעיף 1.2 לעיל, יראו פעולות יחיד כפעולות הנעשות בידי עובד עבור מעבידו, אם מקורן של 70% או יותר מסך הכנסות או הכנסתה החייבת של חברת המעטים מחבר בני אדם אחר. לעניין זה גם אם השירות ניתן על ידי עובד בחברת המעטים. הכנסות מיוחדות לא יילקחו בחשבון במניין סה"כ ההכנסות בחברת המעטים.
1.4.    לעניין סעיף 1.3 לעיל, לא יראו שירות לשותפות על ידי שותף בה, כשרות הניתן לאדם אחר. 
1.5.    כמו כן, ההוראות בסעיף 1.3 לעיל לא יחולו על חברת מעטים המעסיקה ארבע או יותר. בעניין זה נקבעו הוראות להחלת עובד במשרה שאינה מלאה.
2.    מקדמות לעניין הכנסתו של היחיד יחושבו בהתאם להכנסתו הכוללת. גביית המקדמות יכולה להיעשות הן בחברת המעטים והן מהיחיד.
הגדרות לעניין סעיף זה
נושא משרה – יהיה אחד מאלה:
•    בחברה, בהתאם להגדרה בחוק החברות.
•    בעמותה, בהתאם להגדרה בסעיף 30(א)(4) לחוק העמותות.
•    בחבר בני אדם אחר, אדם הממלא תפקיד מקביל לאמור בחברה או עמותה, ובלבד ולא יראו שותף בשותפות שאינה נסחרת בבורסה כנושא משרה באותה שותפות.
צד קשור – קרוב בהתאם לסעיף 76 לפקודה (בן זוג, אח, אחו, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן זוג, ובן זוג של כל אחד מאלה), בעל שליטה, חבר בני אדם שהתאגיד או היחיד בעלי שליטה בו, ותאגיד וחברת בני אדם עם אותו בעל שליטה.

מיסוי רווחים בחברה שטרם חולקו
בהתאם לסעיף 77 לפקודת מס הכנסה, ניתנה למנהל רשות המיסים לראות ברווחים שטרם חולקו בחברה לאחר 12 חודשים מתום שנת המס, כאילו חולקו. הוראה זאת של רשות המיסים יכולה להיות אחרי התייעצות עם ועדה בעניין זה ובלבד שחלוקת הרווחים לא תפגע בפעילות העסקית של החברה.
לאור מורכבות יישום סעיף זה, רשות המיסים לא נהגה לעשות בו שימוש.
במסגרת חוק ההסדרים, נוסח סעיף קטן א' מחדש ובוטל סעיף קטן ג', כך שנקבעו הוראות ברורות יותר מתי ניתן יהיה ליישם את הוראות בדבר חלוקת רווחים על ידי מס הכנסה.
להלן התנאים שנקבעו:
1.    הסעיף ייושם רק מקום בו לא חולקו לפחות 50% מהרווחים לשנת מס פלונית. כלומר בחלוקה של 51% מרווחי אותה שנה ניתן לצאת מתחולת הסעיף.
2.    פרק הזמן לחלוקת הרווחים הינו 5 שנים לאחר שנת מס פלונית.
3.    לחברה רווחים מצטברים של חמישה מיליון ₪ לפחות.
4.    החברה יכולה לחלק את רווחיה בלי להזיק לפיתוח עסקה, ואין באי החלוקה הימנעות ממס או הפחתתו.
5.    יש להיוועץ בוועדה טרם החלטת רשות המיסים על מיסוי הרווחים שטרם חולקו (כמו שהיה טרם התיקון).
6.    ניתן לראות עד 50% מרווחים שטרם חולקו כאילו חולקו, ובלבד שיתרת הרווחים לא תפחת משלושה מיליון ₪.
הגדרות לעניין סעיף זה
רווחים שטרם חולקו – כלל ההכנסה החייבת של חברה, בתוספת הכנסות פטורות ושבח. שנצברו מיום התאגדותה של החברה עד לשנת מס פלונית בניכוי המס החל עליה ובניכוי דיבידנד שחולק. 
רווחים לשנת מס פלונית – רווחים נצברים לתום שנת מס בניכוי רווחים נצברים לתום שנת המס שקדמה לה ובתוספת דיבידנד שחולק בשנת מס פלונית.

הוראת שעה לחלוקת דיבידנדים במס מופחת
לאור התיקונים המשמעותיים שנקבעו על מיסוי חברות ויחידים בעלי חברות שהם בעלי מניות מהותיים, נקבע בהוראת שעה כי שיעור המס על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד שהוא בעל מניות מהותי, או בידי  חברה משפחתית שהנישום המיצג בה הוא בעל מניות מהותי בחברה ששילמה את הדיבידנד תהייה 25%. הכנסה זאת לא תיכלל במסגרת ההכנסה החייבת במס על הכנסות גבוהות (מס ייסף). כלומר מדובר על הכנסה בשיעור מס סופי.
הוראת השעה תחול על רווחים שנצברו עד ל 31/12/2016 ובלבד שהרווחים שולמו עד ליום 30/9/2017.
תנאי להחלת הוראת השעה היא שבכל אחת משנות המס 2017-2019, סכום הכנסת העבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למקבל ההכנסה מדיבידנד לא יפחתו מממוצע סכום התשלומים כאמור בשנות המס 2015 ו 2016.
נקבע מגבלה נוספת לעניין קיזוז הפסדי הון מניירות ערך מהכנסה מדיבידנד זה.

מיסוי ריבוי דירות
כפי שפורסם רבות בתקשורת, כחלק מרצון הממשלה להוריד את מחירי הדיור הוחלט להטיל מס חדש לבעלי מס רב של דירות. 
כדי לעשות זאת חוקק חוק חדש במסגרת חוק ההסדרים שנקרא "מיסוי ריבוי דירות".
במסגרת החוק ימוסו בשיעור של 1% משווי הדירה בעלי דירות המחזיקים שתיים וחצי דירות ומעלה, כאשר סכום המס המקסימאלי לכל דירה יכול להיות עד 18,000 ₪ שנתי.
המס הינו על עצם אחזקת הדירה בין אם היא מניבה הכנסת שכירות ובין אם לאו.
בגין חוק זה הוגשו עתירות לבג"צ בטיעונים שונים לכך שיש לבטלו או לדחות את יישומו.
להלן בקצרה עיקרי החוק ודרך גבייתו:
•    על מי חל החוק? על יחיד שהוא בעלים של 249% או יותר של דירות.
•    על כמה דירות ישולם המס? סה"כ כל הדירות בבעלות היחיד בניכוי שתי דירות מגורים לפי בחירתו.
•    האם החוק חל על דירות המוחזקות בידי חברה? בהתאם להוראות החוק רואים כדירת מגורים בבעלותו של יחיד גם דירות המוחזקות בידי חברת מעטים. בעניין זה זכויות בדירת המגורים תהייה בהתאם לזכויות הקיימות לו בחברת המעטים.
•    מה שיעור המס? 1% מהסכום הקובע. הסכום הקובע נקבע בנוסחה בתוספת לחוק. לשימוש הציבור רשות המיסים תפרסם סימולטור לחישוב המס. בהחזקת חלק מדירה יחול המיסוי על החלק המוחזק.
•    יש תקרה לתשלום המס? כן, סכום המס המירבי בגין כל דירה לא יעלה על 18,000 ₪ בשנה. בהחזקת דירה חלק מהשנה יחושב המס בהתאם לחלק היחסי בשנה בו הדירה הוחזקה. 
•    בכל מקרה תהייה חבות במס? לא. אם צירוף השווי של כל הדירות יהיה נמוך מ 1,150,000 ₪, למעט דירה שהסכום הקובע לגביה הוא הגבוה ביותר. יחול פטור ממס.
•    האם כל דירה חייבת במס זה? לא. הדירות הבאות לא יכנסו במניין הדירות כדירת מגורים לגבי חוק זה.: 
    דירה בבעלות עמותה;
    הקדש לפי חוק הנאמנות או חברה לתועלת הציבור;
    דירת מגורים שזכאית להטבות לפי חוק עידוד השקעות הון או חוק עידוד בנייה להשכרה;
    דירת מגורים להשכרה לטווח ארוך לפי מכרז של המדינה;
    דירה המושכרת למגורים בדמי מפתח;
    דירה המהווה מלאי עסקי;
    דירה שפוצלה או דירה שחוברה יחשבו לדירה אחת;
    דירה שהיא חלק מנחלה;
    דירה בבעלות יתום שטרם מלאו לו 18 שנים;
    כמו כן, דירה שהתקבלה בירושה לא תחשב לדירת מגורים, בתנאי שלא הושכרה בשנה הראשונה לפטירת המוריש. 
מיסוי הפרשה לפיצויים לעובד מעבר לתקרה
במסגרת חוק ההסדרים נקבע כי הפקדה לפיצויים של ידי מעביד מעבר לתקרת הפיצויים, סכום התקרה הינו שכר חודשי  של 32,000 ₪, תחויב במס במועד ההפקדה ולא במועד משיכת הפיצויים מהקופה.
לעניין זה סכומים ששולמו על ידי מעביד לקרן ותיקה כהכנסה של העובד המועד המשיכה.

פנסיית חובה ו"דמי אבטלה" לעצמאים
החל מיום 1.1.2017 עצמאים יחויבו להפקיד לקופת גמל לקצבה ובתמורה יופחתו דמי הביטוח הלאומי ויאושרו משיכות במקרים המוגדרים כ"מצב אבטלה", כפי שנפרט בהמשך. 

פנסיית חובה לעצמאים 
עצמאים המתפרנסים מעסק פרטי יחויבו החל מיום 1.1.17 להפקיד לחיסכון פנסיוני בקופת גמל לקצבה כעצמאי. ויהיו זכאים ל"דמי אבטלה".
במקביל יופחתו דמי הביטוח הלאומי ויינתנו הטבות נוספות בזכאות להטבות המס בהפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות של עצמאים.  
מי יהיה חייב בהפקדות אלה
כל עצמאי מעל גיל 21 ועד גיל 55 ביום כניסת החוק לתוקף. אשר חלפו שישה חודשים מהיום בו פתח תיק כעצמאי.

מהו הסכום אותו יהיו העצמאים חייבים להפקיד מידי חודש
שיעור ההפקדה לפנסיית חובה לעצמאים יהיה 4.45% עד חצי מהשכר הממוצע במשק, ו - 12.55% מהחלק מעל מחצית השכר הממוצע במשק.  (השכר הממוצע במשק בשנת 2016 - 9,464 ₪ )

עד מחצית השכר הממוצע במשק ממחצית השכר הממוצע במשק  ועד השכר הממוצע במשק
4.45%     12.55%

 

 

 

לדוגמא, עצמאי בעל הכנסה חודשית של 8,000 ₪ יהיה חייב בהפקדה לפנסיה בשיעור של:

הכנסה חודשית שיעור ההפקדה סכום
4,732 ₪   4.45%  210.57 ₪ 
3,268 ₪  12.55%   410.13 ₪ 
8,000 ₪  סך ההפקדה החודשית 620.70 ₪ 


 

 

 

 

ההטבות הנוספות שיינתנו על מנת לעודד את החיסכון לפנסיה
•    הגדלת הטבת המס לחסכון פנסיוני בחצי אחוז - הזכאות להטבות מס לעצמאים בגין הפרשה לחיסכון פנסיוני תעלה מ 16% מההכנסה המזכה ל 16.5% וזאת, באמצעות הגדלת הטבת המס לזיכוי  מ – 5% ל – 5.5% . 
•    הטבת מס נוספת בהפקדה לקרן השתלמות -  עצמאי יוכל להפקיד לקרן השתלמות ללא הפחתת 2.5% מסכום ההפקדה, ובלבד שהסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5% מהכנסתו מעסק או ממשלח יד. 
•    הטבה בדמי הביטוח הלאומי לעצמאים - דמי הביטוח הלאומי יופחתו, במדרגה הראשונה, המחושבת על חלק השכר הממוצע שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק מ- 6.72% ל- 2.87% ואילו המדרגה השנייה המחושבת על החלק העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק יעלו מ- 11.23% ל- 12.85%.  

•    להלן טבלה להמחשת ההטבה בשיעור דמי הביטוח הלאומי

  עד 60% מהשכר הממוצע במשק (עד סך של 5,678 ₪ לחודש)   מעל 60% מהשכר הממוצע במשק (כל שקל מעל 5,679 ₪ בחודש)
המצב עד 31.12.2016  6.72%  11.23%
מצב החל מיום 1.1.2017  2.87% 12.83%

 

 

 

 

 

לדוגמא, עצמאי בעל הכנסה חודשית של 8,000 ₪ ישלם דמי ביטוח לאומי בסך של 461 ₪ 
במקום סך של 642 ₪  שהיה משלם לפני 1.1.2017.
הסנקציות שיחולו על מי שלא יפקיד לקופת הפנסיה
רשות המיסים תעביר פעם בשנה רשימה של עצמאים שלא יפקידו לפנסיה בהתאם לשיעורים שנקבעו בחוק. לעצמאים אלו תשלח התראה לפיה, אם לא יפקידו לחיסכון פנסיוני, תוך 90 יום ממועד משולח ההתראה, את שיעורי ההפקדה שחלים עליהם יוטל עליהם קנס בגובה 500 שקלים.
יש לשים לב כי חובת החיסכון לפנסיה היא עד גובה השכר הממוצע במשק, עצמאים המרוויחים יותר משכר זה נותרים חשופים וללא כיסוי ביטוחי עבור חלק השכר שלא בוטח בקרן הפנסיה.
"מצב אבטלה" אצל עצמאי
בכל שנת מס, שליש מההפקדה לקופת הפנסיה ייוחס למצב של דמי אבטלה. בדוגמא שלנו, ההפקדה החודשית הינה 620 ₪. לכן סך ההפקדה השנתית שתיוחס לתשלום אבטלה מסתכם לכ – 2,455 ₪ . 
מצב אבטלה הוא כאשר לעצמאי אין הכנסות כיוון שקרה אחד מאלה:
•    הפסיק לעסוק במשלח ידו
•    סגר את עסקו
•    הגיע לגיל פרישה (לפי חוק גיל פרישה, התשס"ד 2004)
באחד מהמצבים הללו, יוכל העצמאי למשוך כספים מקופת הפנסיה. בהתקיים התנאים הבאים:
•    הוא הפקיד לקופה לפחות שנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו למועד המשיכה.
•    המשיכה תהיה בפריסה לשלושה תשלומים או במקרה של גיל פרישה בתשלום אחד.
•    סכום המשיכה לא יעלה על הגבוה מבין אלה: 
•    שלוש פעמים שכר מינימום לחודש (סך של 14,475 ₪) – ובסך הכל מפתיחת הקופה לא יותר מפעמיים סכום זה.
או -   אחד מאלה  (הנמוך מבניהם) 
•    תקרת הסכום אשר הופקד ונצבר לרכיב הייעודי למצבי אבטלה (בדוגמא שלנו, בשנתיים יחסכו לרכיב אבטלה סל של 4,910 ₪).  
•    מספר השנים בהן עבד כעצמאי והפקיד לקופת פנסיית חובה כפול 12,230 ₪, ובלבד שבאותם שנים לא קיבל מענק פרישה.
אם הסכום שנצבר ברכיב הייעודי למצבי אבטלה קטן משלוש פעמים שכר מינימום, יהיה ניתן להשלים כספים גם מרכיב התגמולים עד לשלוש פעמים שכר מינימום. הסיוע יינתן כקצבה חודשית, שתיפרס באופן שווה, על פני שלושה חודשים.
חיסכון זה מיועד לסייע לעצמאי להשלים את הכנסתו בתקופות של אבטלה והן לסייע במימון הקמת עסק חדש. 

לפירוט שירותי ייעוץ מס לחצו כאן