צרו קשר

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה

תזכורת לקראת סוף שנת המס 2017!

דצמבר 2017

קורא/ת יקר/ה!

סיכום שנת הכספים ושנת המס כרוך, כדבר שבשגרה, בביצוע פעולות שונות.

פעולות אלו כוללות, בין השאר, עריכת אומדן של סכומי המס הסופיים האמורים להשתלם בשל ההכנסות בשנת המס שחלפה, וכן הכנת מערכת החשבונות והנתונים הנדרשים לצורך ביקורת הדוחות הכספיים ולשם הכנת הדוח על ההכנסה לרשויות המס.

השנה בדומה לשנה הקודמת  התמקדנו בנושאים עיקריים שיש לקחת בחשבון בסגירת שנת המס, ולעמוד על עיקר השינויים הצפויים משנת 2018 בהתאם לשינויי חקיקה שהתקבלו במהלך השנה. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה והתייעצות לסגירת שנת המס.

 

פרק א' -      עדכוני חקיקה 2017

  1. דיבידנד מוטב
  2. משיכות בעלים
  3. חברות "ארנק"
  4. "דיבידנד כפוי"- מיסוי רווחי חברה שלא חולקו
  5. יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים
  6. חובת הפקדה לפנסיה לעצמאי

פרק ב' -      נתוני עזר לחישוב המס בשנת 2017

  1. הכנסה מיגיעה אישית בידי יחיד
  2. שיעור מס החברות
  3. הוצאות סוציאליות

פרק ג' -       נקודות עיקריות לפני סגירת שנת המס 2017

פרק ד' -       קיזוז הפסדים

  1. הפסד פירותי
  2. הפסד פירותי בישראל
  3. הפסד מהשכרת בניין
  4. הפסד פירותי בחו"ל
  5. הפסד הון
  6. דין מיוחד לגבי הפסדים ממימוש ניירות ערך

פרק ה' -      סוגיות מיסוי מיוחדות

  1. תכנוני מס המחייבים דיווח
  2. חוות דעת ונקיטת עמדה החייבת בדיווח
  3. ריבית רעיונית בעסקאות בין צדדים קשורים
  4. מחירי העברה

קריאה מהנה!   

 

בברכה ובכבוד רב,

 

הורוביץ עידן סבו טבת & כהן טבח & אנזל

רואי חשבון


 

פרק א': עדכוני חקיקה 2017

להלן תיקוני חקיקה שעברו בחלוף השנה ויש ליישמם החל משנת 2017:

 

דיבידנד מוטב

בשנת 2017 פורסמה הוראת שעה לפיה ניתן היה לחלק עד 30.9.2017 דיבידנד בשיעור מס מוטב של 25%.

ככלל בחלוקת דיבידנד ע"י חברה לבעל מניות מהותי בה, חייב אותו בעל מניות בשיעור מס של 30% ובמקרים מסוימים יתחייב בנוסף במס יסף בשיעור של 3%.

בהתאם לחוזר רשות המסים שפורסם בנושא, אחד התנאים לחלוקת דיבידנד מוטב הוא עמידה בממוצע הכנסות. בהתאם לתנאי זה, הכנסותיו של מקבל הדיבידנד מהחברה בכל אחת מהשנים 2017-2019 לא ירד ממוצע המתקבל מחישוב הכנסותיו מהחברה במישרין ובעקיפין (למעט דיבידנדים) בשנים 2015-2016. אי עמידה בתנאי זה תשלול את הזכאות לשיעור מס מוטב כאמור.

לקראת סוף שנת המס, מומלץ לוודא כי סך ההכנסות מן החברה בידי בעל המניות לא פחתו ממוצע ההכנסות כפי שדווח למס הכנסה במסגרת הדיווח על הדיבידנד המוטב.

 

משיכות בעלים

במסגרת חוק ההסדרים נוסף לפקודה סעיף חדש, סעיף 3(ט1) שמטרתו מיסוי משיכות של בעלי מניות מהותיים מחברה בשליטתם (יתרות חובה ושימוש בנכסי החברה לצרכים אישיים).

 ככלל הוגדרה משיכת בעלים בחקיקה החדשה כמשיכה של כספים (לרבות ניירות ערך, פקדונות וכיוצא בזה) בידי בעל המניות מהחברה או העמדת נכסים (כגון דירה, חפצי אומנות, כלי טיס או שיט ותכשיטים) לשימושו האישי של בעל המניות ומבלי לחייב אותו במס.

*קיימים בסעיף תנאים והוראות נוספות.

בהתאם לסעיף החדש, יחויב בעל המניות במס בתום השנה העוקבת לשנה שבה נמשכו הכספים, כאשר מדובר ביתרה שעלתה על סך של 100,000 ₪ ביום כלשהו בשנה.

לעניין שימוש בנכס יהא מועד החיוב במס, תום שנת המס שבה הועמד הנכס לשימושו של בעל המניות וכן כל תום שנה שלאחר מכן עד להשבתו.

החוק החדש חל מ 1.1.17, כך שמשיכות שהיו במאזן החברה ליום 31/12/2016 אשר יושבו לחברה עד סוף השנה לא יכנסו לתחולת החוק החדש.

לעניין נכסים מסוג דירה, קובע החוק הוראות מעבר לשנים 2017-2018 על פיהן בעל המניות רשאי להשיב את הדירה לחברה עד 31.12.18 כך שלא יחול הסעיף החדש ובעל המניות ימוסה בגין השימוש בדירה עד ליום השבתה. לחלופין מאפשר החוק העברת הדירה לבעלותו של בעל המניות עד 31.12.18 בפטור ממס שבח בידי החברה ובפטור ממס רכישה בידי בעל המניות ובכך לדחות את המס למועד מכירת הדירה בעתיד לרוכש חיצוני או תשלום המס במועד העברת הבעלות לבעל המניות לבחירתו.

חברות "ארנק"

הרקע לחקיקה החדשה הוא התופעה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות של יחידים המועסקים בתפקיד ניהולי, מתן שירותי ניהול, יעוץ וכיוצא בזה ובוחרים לעשות זאת באמצעות חברה בבעלותם כך שלמעשה נותן השירות הוא החברה. אחת הסיבות לכך נעוצה ברצון להפחית את תשלומי המס וביטוח לאומי המוטלים על חברות הנמוכים יחסית ביחס לשיעורים המוטלים על יחידים.

בהתאם לסעיף החדש, הכנסה חייבת של חברה המוחזקת בידי 5 בני אדם לכל היותר (אדם- אדם וקרובו), הנובעת מפעילותו של יחיד שהינו בעל 10% לפחות מזכויות החברה, יראו אותה כהכנסתו של היחיד וזאת בהתקיים אחד מהבאים:

הכנסות החברה הן ממתן שירותי ניהול, תפקידים של נושאי משרה וכיו"ב לחברות אחרות כאשר היחיד הוא נושא משרה באותן חברות.

הכנסות החברה נובעות מפעילות היחיד והיא מסוג הפעילויות הנעשות בידי עובד עבור מעסיקו. לעניין זה יראו פעילות כפעילות שבין עובד למעסיקו, אם 70% לפחות מהכנסות החברה נובעות מפעילות זו.

בהתאם לחוק, בהינתן יחיד שהוא בעל מניות מהותי גם באותה חברה לה ניתן השירות וגם בחברה נותנת השירות, כלומר בשתי החברות, הסעיף לא חל.

"דיבידנד כפוי"- מיסוי רווחי חברה שלא חולקו

במסגרת חוק ההסדרים תוקן סעיף 77 לפקודת מס הכנסה לפיו למנהל רשות המסים סמכות למסות רווחים צבורים שלא חולקו. מטרת הסעיף למנוע מצב של אי חלוקת הרווחים מתוך כוונה שלא להתחייב במס בעת חלוקת דיבידנד. סמכות זאת ניתנה למנהל רשות המיסים לאחר התייעצות עם ועדה לעניין זה ובתנאי שחלוקת הרווחים אינה פוגעת בפעילות העסקית של החברה.

בהתקיים התנאים המצטברים שלהלן, יוכל פקיד השומה לנהוג ב- 50% מרווחיה לאותה שנת מס כאילו חולקו כדיבידנד:

חברת מעטים (בשליטתם של לא יותר מ-5 בני אדם) לא חילקה דיבידנד מתוך רווחיה לשנת מס מסוימת ב-5 השנים העוקבות לאותה שנת מס

רווחיה הנצברים עולים על 5 מיליון ₪

יש לה היכולת לחלק דיבידנד מבלי להזיק לקיום ופיתוח  העסק

תוצאת אי חלוקה תביא להפחתת מס

לאחר הוראת פקיד השומה לא יפחתו רווחיה הנצברים

יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים

בהתאם לשינוי החקיקה משנת 2008, הוחל מעבר מהפקדה בקופה מרכזית לפיצויים להפקדה בקופות אישיות בלבד וזאת לצורך שמירה על זכויות העובדים. עם השינוי נקבעה תקופת מעבר לפיה ניתן להמשיך ולהפקיד כספים בקופה מרכזית לפיצויים עבור עובדים שעבדו אצל המעסיקים נכון ליום 31.12.07, עד לתום שנת 2010.

 

ביוני 2017 פרסמה רשות המסים חוזר שמטרתו לצמצם את היתרות העודפות הצבורות בקופות מרכזיות לפיצויים, כך שיישארו בקופות אלה סכומים הנתונים במחלוקת מול העובדים או סכומים בגין עובדים שתקופת הוותק שלהם לפני 2007. על פי החוזר לא יותרו הוצאות בגין הפקדות לפיצויים למעסיקים בעלי סכום עודף בקופה מרכזית לפיצויים.

 

בהתאם לחוזר, על המעסיקים לבחון את היתרות הצבורות נכון לסוף שנת 2016 באם קיימות התחייבויות כגון מחלוקת משפטית ואת החבות  לפיצויים כלפי עובדים ובעלי שליטה אשר הותק שלהם הוא מלפני 31.12.07. כאשר החבות לפיצויים לאותם עובדים גבוהה מהיתרות שנצברו עבורם בקופות אישיות וכן בקופה מרכזית לפיצויים, יש לייעד סכום בקופה המרכזית לפיצויים.

 

לאחר הייעוד האמור, אם היתרה בקופה מרכזית לפיצויים גבוהה מסך ההתחייבויות כלפי עובדי 2007 כפי שצוין לעיל, אזי שמדובר בעודף. יש לנהוג בהפרש כדלקמן:

*   סכום העודף עד גובה ההפקדות השוטפות במרכיב הפיצויים של כלל העובדים יועבר מהקופה המרכזית למעסיק. ההעברה תהווה הכנסה בידי המעסיק וההפקדות השוטפות במרכיב הפיצויים יותרו בניכוי.

*   אם העודף לא ינוצל להפקדות שוטפות, לא תותרה הוצאות לתשלום מרכיב הפיצויים לכלל העובדים עד גובה העודף.

על המעסיק לבדוק מדי 31 במרץ בכל שנה קיומו של עודף כאמור ולנהוג בו כפי שפורט לעיל.

חובת הפקדה לפנסיה לעצמאי

בהתאם לחוק ההסדרים, החל משנת 2017 חייבים עצמאיים על פי חוק בהפקדות לפנסיית חובה. בהתאם לכך שיעורי ההפקדה בחוק הם כדלקמן:

עבור חלק ההכנסה בגובה מחצית מהשכר הממוצע במשק ( בשנת 2017 עומד השכר הממוצע במשק על 9,543 ₪ ) יש להפקיד 4.5% לפנסיית חובה, מעבר למחצית השכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק יופקדו 12.55%. העצמאי רשאי להגדיל את שעורי ההפקדה ולקבל בשל כך הטבות במס.

חלק מהכספים יועמדו לרשות העצמאי למשיכה במקרים של סגירת העסק לצורך תמיכה בזמן אבטלה בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

ההפקדה תחולק כך ש 2/3 מהכספים המופקדים יופרשו לטובת רכיב התגמולים ו- 1/3 יופקד לטובת סיוע במצבי אבטלה. חובת ההפקדה לא תחול על:

*   עצמאים שטרם מלאו להם 21 שנים

*   עצמאים שגילם מעל גיל פרישה מוקדמת, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (60  נכון לשנת 2017).

*   עצמאים שטרם חלפו 6 חודשים ממועד הרישום לראשונה כעוסק לפי חוק מע"מ.

*   עצמאים שמלאו להם 55 שנים לפני ה-1.1.2017.

בגין אי הפקדה כאמור בהתאם לחוק, יוטל קנס בסך 500 ₪ בגין שנת 2018 ואילך. הקנס יחול על עצמאים שהכנסתם החודשית גבוהה משכר המינימום.

 

פרק ב': נתוני עזר לחישוב המס בשנת 2017

הכנסה מיגיעה אישית בידי יחיד

מדרגות ההכנסה ושיעור מס ההכנסה החל על הכנסה מיגיעה אישית (הסכומים שנתיים ללא זיכויים):

כאמור לעיל, במסגרת חוק ההסדרים חל שינוי במדרגות המס השולי של היחיד, כך שמדרגות המס משנת 2017 הורחבו וניתן משקל גדול יותר למדרגות המס הנמוכות. כך מדרגת המס של 21% ירדה לשיעור של 20% ובוטלה מדרגת המס של 34% על הכנסות מיגיעה אישית.

 

להלן טבלה המפרטת את מדרגות המס לשנת 2018:

 

הכנסה

שיעור מס 2017

מס בכל שלב

ש"ח

הכנסה מצטברת

ש"ח

מס מצטבר

ש"ח

עד 74,640

10%

7,464

74,640

7,464

74,641-107,040

14%

4,536

107,040

12,000

107,041-171,840

20%

12,960

171,840

24,960

171,841-238,800

31%

20,757

238,800

45,717

238,801-496,920

35%

90,342

496,920

136,059

496,921-640,000

47%

67,247

640,000

203,306

640,001 ומעלה

50%*

 

 

 

 

(*) מס יסף של 3% על הכנסה חייבת מעל 640,000  ש"ח יחול על הכנסתו הכוללת של היחיד מכל המקורות

 

נקודת זיכוי (סעיף 33 א' לפקודה) - שנתי

שווי נקודת זיכוי אחת 2,580 ש"ח (215 ש"ח לחודש).

שיעור מס החברות

 שיעור מס החברות בשנת 2017 עומד על  24% ויעמוד על  23% בשנת 2018.

הוצאות סוציאליות

ניכוי בשל דמי ביטוח לאומי

תשלומי דמי ביטוח לאומי של יחיד עצמאי מותרים ב"כהוצאה" לצרכי חישוב ההכנסה החייבת. 

המועד האחרון לפירעון של תשלום דמי ביטוח לאומי לעצמאיים לשנת 2017 הוא עד 15 לינואר 2018. ההוצאה תוכר באמצעות אישור מהביטוח הלאומי על התשלומים בגין שנת המס.

הכללים להתרת ניכויים של תשלומי דמי ביטוח לאומי מן ההכנסה, בעת חישוב ההכנסה החייבת במס, הינם כדלהלן:

א.      יחיד ששילם דמי ביטוח לאומי בשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה - יותרו לו בניכוי 52% מהסכום ששילם.

ב.      הוצאות בגין דמי ביטוח בריאות לא יותרו בניכוי.

ג.       הפרשי הצמדה וקנסות, המשתלמים על פיגור בתשלומים, אינם מותרים בניכוי אף הם.

קופות גמל לפיצויים

לפני תשלום לקופת פיצויים, יש לבדוק, אם אפשר לנכות את התשלום מההכנסה החייבת במס, ואם תשואת קרן הפיצויים מצדיקה הפקדה בקופה.

את סך ההתחייבויות לתשלום פיצויים, תגמולים ודמי חופשה, כולל לבעלי שליטה בחברה, מוטב לשלם עד סך התקרות המותרות לפני תום שנת המס. פיצויים ותגמולים, שלא ייפרעו השנה, לא יותרו לניכוי בשנת המס העכשווית. מי שאינו מדווח בשיטת המזומנים, יכול לנכות כהוצאה תשלומים סדירים לקופ"ג בקשר לפיצויים, לתגמולים ולקצבה בעבור דצמבר 2017, בתנאי שהם ייפרעו עד סוף ינואר 2018.

קופות פיצויים מרכזיות התקיימו עד לתום שנת 2010 כך שמשנת 2008, מעביד אינו יכול לפתוח חשבון חדש בקופה מרכזית לפיצויים. בנוסף לכך, חל  איסור הפקדה לקופת פיצויים מרכזית החל משנת 2011 לעובדים קיימים. בהתאם לחוזר מס הכנסה 4/2017 שפורסם ביוני 2017 בנושא יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים נקבע כי יש לבחון מדי  שנה האם קיים עודף בקופה מרכזית לפיצויים (ראו עדכוני חקיקה בפרק א') .

 

הפרשה על הכנסה משכר המהווה בסיס לפנסיה

החל משנת 2008 חלה חובה על כל מעביד לדאוג לכל עובד, שאין לו "הסדר פנסיוני מטיב", שיפקיד בעבורו לביטוח פנסיוני מקיף באמצעות הפקדת עובד ומעביד.

הפקדות עובד ומעביד יהיו 6% ו- 6.5% בהתאמה בשנת 2017.

ההפקדה אמורה להיות על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק, כנמוך.

פירוט ראו בצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המדינה על פי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.

 

קופות גמל לקצבה

קופות גמל

תשלומים לקופות גמל מלבד היותם אפיק חסכון פנסיוני, מהווים בין היתר, גם ניכוי או זיכוי לצרכי מס. טרם ההפקדה מומלץ לבחון האם ניתן לנכות את התשלום מההכנסה החייבת במס, וכן, האם תשואת הקרן מצדיקה הפקדה בקופה.

 

בעל שליטה

על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה - ההפרשה לקופת גמל מרכיב פיצויים עבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס 2017 הינה: 12,200ש"ח לשנה.

סכום שמעביד יפקיד לקופת גמל לפיצויים עבור בעל שליטה מעבר לכך יקוזז מתקרה זו ויפחית את ההוצאה המותרת לתגמולים וייחשב כהכנסת עבודה אצל העובד בעל השליטה.

 

ניכוי בגין הפקדה בקופ"ג

עמית מוטב יכול ליהנות מניכוי בגין הפקדות בקופ"ג לקצבה שלו, או של בן זוגו, או של ילד מעל גיל 18.

כל עמית אחר ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים) בגין הפקדה שלו, או של בן זוגו.

 

זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג

עמית מוטב מקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג לקצבה, בגין הפקדה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18.

כל העמיתים מקבלים זיכוי, גם בגין הפקדה בעבור בן זוג. הזיכוי ניתן רק מחלק שלא ניתן זיכוי בגינו, למישהו אחר.

 

הפרשות לקרן השתלמות

החל, החל משנת 2017 , בעקבות תיקון 231 לפקודת מס הכנסה, (התוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018)

ההטבה עבור הפקדות לקרן השתלמות כעצמאי אינה תלויה עוד בהפקדות לקרן השתלמות כשכיר.

תקרת ההפקדה לצורך הטבות מס לקרן השתלמות לעצמאים בשנת 2017 היא:

4.5% מהכנסה השנתית כעצמאי ולא מעבר להכנסה של 260,000 שקלים, (התקרה להפקדה היא 11,700 שקלים).

 

סכומים המופרשים לקרן השתלמות ינוכו בידי המפקיד כהוצאה, וזאת מבלי שההפרשה תחשב כהכנסה בידי המוטב בעת הפקדתה. כל זאת בכפוף להתקיימות התנאים ובגבולות הסכומים הנקובים, כמפורט בסעיפים שלהלן:

 

 

שכיר שאינו בעל שליטה

שכיר בעל שליטה

עצמאי

משכורת שנתית מרבית אשר ההפרשה בגינה פטורה ממס

260,000 ₪

188,544 ₪

עצמאי יכול להפקיד עד 4.5% מהכנסתו החייבת. עד לתקרה של 260,000 ₪ .

הפקדה מירבית לצרכי מס  11,700 ₪

 

שיעור הפרשת המעביד מהמשכורת

7.5% (8.4% לעובד הוראה)

הפרשה מעל 7.5% תחשב להכנסת עבודה של העובד.

4.5%

הפרשת המעביד מעל לשיעור של 4.5%, ועד לשיעור של 7.5% מהמשכורת השנתית שאינה עולה על 188,544 ש"ח, לא תותר, אמנם, כהוצאה בידי המעביד אך מאידך לא תחשב כהכנסה בידי בעל השליטה (מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של 2.5%). הפרשה בשיעור העולה על 7.5% תחשב כהכנסת עבודה של בעל השליטה בעת ההפרשה, כאמור בסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה.

 

4.5%

לפני 2017 יכול היה עצמאי להפקיד לקרן השתלמות לעצמאים עד 7% מהכנסתו השנתית, כאשר הפקדת 2.5% הראשונים לא נחשבה להוצאה מוכרת, ויתרת ההפקדה של עד 4.5% נוספים הוכרה כהוצאה מוכרת.

שיעור הפרשת העובד מהמשכורת

2.5% (2.8% לעובד הוראה)

ניכוי ההוצאה מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור 1/3 משיעור הפקדת המעביד.

 

צבירת ותק

סכומים שימשכו מהקרן, לרבות ריבית והפרשי הצמדה יהיו פטורים ממס בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1.            חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון.

2.            חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון והיחיד הגיע לגיל פרישה.

3.            חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון והכסף נמשך למטרת השתלמות, ובלבד שההשתלמות נועדה לשמירת רמתו המקצועית של המפקיד בתחום עיסוקו או משלח ידו וסכום המשיכה אינו עולה על סכום ההוצאה בפועל.

4.            המפקיד נפטר.

 

הטבות הניתנות ע"י מעבידים

הנחות ומתנות שקיבל עובד ממעבידיו חייבות, בעיקרון, במס. עם זאת, מתנה בסכום סביר שנותן מעביד לעובדיו לרגל אירוע אישי בלבד (חתונה, לידת ילד, בר מצווה וכו') לא תחשב כהכנסת עבודה וההוצאה תוכר למעביד במגבלת הסכום המותר בניכוי לגבי מתנות לספקים וללקוחות בשל קשר עסקי (210 ש"ח לשנה בשנת המס 2017).

ריכוז תקרות הפקדה 2017

 

תקרת קצבה מזכה בהתאם לפקודת מס הכנסה

8,360 ₪

שיעור הפטור על קצבה מזכה (צפוי לעלות בהדרגה עד 2025)

49%

סכום הפטור על קצבה מזכה

4,096 ₪

יתרת ההון הפטורה ממס בשנת 2017. ניתן למשיכה הונית ע"י מי שצבר את סכום הקצבה המזערי

737,352 ₪

סכום קצבה מזערי הנדרש ע"מ להוון סכומים הוניים מהתכנית הפנסיונית

4,405 ₪

תקרת הפקדה לקרן פנסיה חדשה מקיפה

3,396 ₪

פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק , עבורה הפקדות המעסיק עד 7.5% לא ייזקפו כהכנסה חייבת לעובד

(תקרת ההפקדה החודשית בקרן פנסיה חדשה מקיפה היא 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק).

24,183 ₪

תקרת הפקדה לפיצויים

32,000 ₪

תקרת הכנסה לקרן השתלמות

15,712 ₪

תקרת הכנסה לקרן השתלמות לעצמאי

260,000 ₪

תקרן הפקדה לקרן השתלמות לעצמאי להטבות מס

11,700 ₪

תקרת הפקדה מוטבת לקרן השתלמות לעצמאי

18,240 ₪

פנסיית חובה לשכירים

חלק העובד 6%

חלק המעביד 6.5%

פיצויים 6%

פנסיית חובה לעצמאים

822.2 ₪  בחודש בהתאם לשכר הממוצע במשק

 

 

פרק ג': נקודות עיקריות לפני סגירת שנת המס 2017

  1. תשלום דמי ביטוח לאומי לנישום עצמאי עד ל 15 בינואר 2018, לשם קבלת ניכוי בשיעור של 52% מסך תשלומי הביטוח הלאומי לשנת 2017.
  2. הפקדת כספים לקופות גמל לעצמאים לניצול מרבי של הטבות המס.
  3. הפקדות מעסיק לקופות גמל ופיצויים של העובדים.
  4. הפקדת לקרן השתלמות לעצמאיים עד לתקרת ההפקדה המוטבת.
  5. הפקדות מעביד לקרן השתלמות בהתאם להסדרי השכר שחלים על עובדיו.
  6. בחינת תשלומים לפוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה.
  7. לאור השינויים הצפויים והירידה בשיעורי המס, מומלץ לבחון הקדמת הוצאות לשנת 2017 ודחיית הכנסות לשנת 2018.
  8. חובות אבודים: בחינת יתרות לקוחות שעומדים תקופה ממושחת והאפשרות להכירן כחוב אבוד. בעניין זה יש לקבל מכתב מעו"ד המטפל בגביית החוב ולקבל את אישורו לכך שמדובר בחוב אבוד לשנת 2017.
  9. נסיעות לחו"ל: בחינת הנסיעות העסקיות שהיו לחו"ל במהלך 2017, והכנת דוחות נסיעה לחו"ל.
  10. הכנסות של יחיד משכ"ד למגורים:

תקרת הפטור לשנת המס 2017 הינה 5,030 ₪ לחודש, כלומר הכנסה שנתית של כ-60,360 ₪. כך שמומלץ לבחון את ההכנסה משכ"ד למגורים שהייתה בשנת 2017 ולבחון דחיית הכנסה לשנת 2018 על מנת להישאר במסגרת הפטור.

למי שהכנסתו משכ"ד למגורים גבוהה מתקרת הפטור, יש לזכור כי על מי שבוחר במסלול מס של 10%, חלה החובה לשלם את המס עד לסוף חודש ינואר 2018.

מומלץ לבחון בכובד ראש את מסלול המיסוי הנבחר להכנסות משכ"ד. תשומת הלב כי לדוגמא בתשואה משכ"ד בשיעור של כ 3%, יתכן שעדיף לבחור במסלול מס שולי המקנה אפשרות לקזז הוצאות.

  1. על הכנסות משכ"ד מחוץ לישראל, ניתן לבחור בין שני מסלולים. האחד תשלום מס שולי לאחר קיזוז הוצאות הקשורות להכנסות אלה וקבלת זיכוי המס ששולם בחו"ל מסלול נוסף הינו תשלום מס בשיעור של 15% ללא אפשרות קבלת זיכויי וקיזוז הוצאות, למעט הוצאות פחת.
  2. קבלת אישורים על תרומות למלכ"רים שיש להם אישור לפי סעיף 46 לטובת קבלת זיכוי ממס.
  3. רכישת יחידות השתתפות בחיפושי נפט וגז, ויחידות השתתפות בהפקת סרטים, מהוות הוצאה בשנת המס בה נרכשו על אף שמדובר שהוצאה הונית. לפיכך יש לקבל אישור מיחידת ההשתתפות על סכום ההשקעה.
  4. קבלת אישורי ניכוי במקור מלקוחות שניכו במקור במהלך השנה.
  5. קבלת אישורים מרשויות המס בחו"ל על סכום שנוכה במקור בחו"ל לצורך קבלת זיכוי מהמס בישראל.
  6. בחברה שכפופה להטבות חוק עידוד השקעות הון, יש לבחון עמידה בסכום היצוא המינימלי לקבלת הטבות.
  7. הטבות לעובדים והוצאות עודפות: כל תשלום או הטבה השווה כסף ממעביד לעובדו מהווה הכנסת שכר בידי העובד החייבת בניכוי במקור בהתאם לשווי ההטבה (לדוגמא: מתנת חג, ארוחות, ימי כיף, בונוסים בשווה כסף ועוד). יש לבחון האם הטבה זאת נזקפה כשווי בשכר העובד לצורך קיזוזה בידי המעסיק.
  8. יש ערוך ספירת מלאי ביום 31 בדצמבר. ניתן לערוך ספירת מלאי עד 10 ימים לפני או אחרי מועד זה בתנאי שניתן לעשות התאמות למלאי בגין ימים אלה.
  9. בהתאם לתקנות מס הכנסה הוצאות מסוימות, יותרו בקיזוז ההוצאות הבאות עד לתקרה כפי שהתקנה מאפשרת:
    1. מתנה לרגל אירוע אישי של עובד, ספק או לקוח, יותרו בניכוי עד לסכום של 210 ₪.
    2. כיבוד במקום העסק (כיבוד הינו קפה, תה ועוגה), יותרו בניכוי של לשיעור של 80% מסה"כ ההוצאה.
    3. הוצאות אירוח אינן מותרות בניכוי, מעט אם מדור בהוצאות אירוח של אדם מחו"ל ומדובר בהוצאה סבירה.
    4. הוצאות אשל אינן מותרות בניכוי החל משנת 2011.
    5. הוצאות נסיעה לחו"ל: הוצאות טיסה במחלקת תיירים ומחלקת עסקים מותרת במלואה. הוצאות טיסה במחלקה ראשונה מותרת עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים.

הוצאות לינה מותרות בניכוי בהצגת קבלות או אישורי תשלום עד לסכום של 262$ ללילה.

הוצאות אשל בחו"ל מותרות בניכוי ללא צורך בהצגת קבלות בסך של 75$ ליום אם לא הוכרו הוצאות לינה, וסך של 125$ ללילה אם לא הוכרו הוצאות לינה.

הוצאות להשכרת רכב בחו"ל מותרות בניכוי בהצגת קבלות או אישור תשלום על לסכום של 59$ לכל יום השכרה.

בעניין הוצאות נסיעה לחו"ל ישנם מגבלות נוספות לגבי משך השהייה בחו"ל ומספר הנסיעות לחו"ל בסמוך אחת לשנייה.

  1. הוצאות ביגוד יותרו בניכוי במלואן לצורכי מס הכנסה ככל שמדובר בביגוד הנחוץ לצורכי עבודה ולא ניתן או לא מקובל לעשות בו שימוש מחוץ למקום העבודה (לדוגמא, סרבל עבודה, גלימת עו"ד ומשקפי מגן). ככל שניתן לעשות בביגוד שימוש מעבר לשעות העבודה יותר בניכוי 80% מההוצאה.

לעמדת מס הכנסה, מעסיק המממן לעובדיו ביגוד שאינו עונה על התנאים לעיל, מדובר בטובת הנאה לעובד החייבת בזקיפת שווי וניכוי במקור בהתאם.

  1. שימת הלב על הוראות המעבר לעניין סעיף 3(ט1) בדבר משיכת בעלים כפי שפורט בפרק א' עדכוני חקיקה.
  2. בחינת עודף בקופה מרכזית לפיצויים בהתאם לחוזר מס הכנסה שפורסם בנושא והיערכות בהתאם.

 

פרק ד': קיזוז הפסדים

הפסד פירותי

סעיפים 28 ו- 29 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), עוסקים בקיזוזם של הפסדים פירותיים (שמקורם בסעיף 2 לפקודה), כאשר ההבחנה הראשונית הינה לעניין "מקום צמיחתו" של ההפסד. בעוד הפסד שמקורו בישראל "יטופל" במסגרת סעיף 28 לפקודה, הרי שהפסד שמקורו מחוץ לישראל ייכנס לתחולתו של סעיף 29 לפקודה.

הפסד פירותי בישראל – סעיף 28 לפקודה

  1. פקודת מס הכנסה מתירה לנישום את קיזוזם של 3 סוגי הפסדים פירותיים – הפסד מעסק או משלח יד שנוצר ומקוזז במהלך השנה (הפסד שוטף), הפסד מעסק ומשלח יד מועבר משנים קודמות (הפסדים שלא קוזזו בשנת המס השוטפת) והפסד מהשכרת בנין.
  2. מאחר והסעיף מהווה רשימה סגורה, הרי שכל הפסד פירותי אחר (מעסקת אקראי, מעבודה, מריבית ודיבידנד או מהשכרת נכס אחר), אינו מותר בניכוי.

    הפסד שוטף מעסק/משלח יד הפסד עסקי שוטף שאילו היה רווח היה חייב במס לפי הפקודה, מותר בקיזוז באותה שנה  כנגד הכנסות מכל מקור, לרבות כנגד שבח מקרקעין.

    הפסד מועבר משנים קודמות מעסק/ משלח יד – הפסד שהיו לנישום שנים קודמות עובר לשנים הבאות ויותר בקיזוז כנגד הכנסה חייבת מעסק ומשלח יד, וכנגד רווח הון בעסק. הפרשנות לעניין רווח הון בעסק הוא לגבי נכסים ששימשו את העסק לאורך השנים בהם נוצרו הפסדים ובשנה השוטפת נמכר ברווח.

     
  3. נציין כי נישום יחיד שיש לו הפסדים מועברים מעסק, יוכל לקזז הפסד זה גם כנגד הכנסה ממשכורת בהתאם לתנאים שנקבעו בפקודה.

הפסד מהשכרת בנין

סעיף 28(ח) לפקודה קובע שהפסד שהיה לאדם מהשכרת בניין ניתן לקיזוז כנגד הכנסתו מאותו בניין בשנים הבאות. במקרה שההכנסה מהשכרת הבניין מהווה הכנסה מעסק, יחולו דיני הקיזוז הרגילים, דהיינו סעיפים 28(א) ו-(ב) ולא הוראת סעיף 28(ח).

 

הפסד פירותי בחו"ל - סעיף 29 לפקודה

הפסד פאסיבי:

הכנסה פסיבית הינה הכנסה מריבית והפרשי הצמדה, דיבידנד (לרבות דיבידנד רעיוני מחנ"ז CFC), דמי שכירות ותמלוגים, שאינם מהווים הכנסה מעסק או משלח יד).

לפי הוראות הסעיף יקוזז הפסד פסיבי בחו"ל מהכנסה פסיבית מחו"ל כשבעניין זה ראוי לזכור שני דברים – אין הבחנה בין סוגי ההכנסות הפסיביות (לדוג' ניתן לקזז הכנסה מריבית כנגד הפסד מדמי שכירות) ואין משמעות למדינות השונות, קרי כל הפסד מחוץ לישראל דינו אחיד (לדוגמא, אין מניעה לקזז הפסד מריבית בבריטניה כנגד דיבידנד שנתקבל מסינגפור).

יתרת הפסד שלא קוזזה בשנה מסוימת תועבר לשנים הבאות ותקוזז כנגד הכנסות פסיביות בחו"ל.

הפסד מעסק ומשלח יד בחו"ל:

הפסד מעסק או משלח יד מחו"ל יקוזז כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד בחו"ל, לרבות רווח הון בעסק או משלח יד. יתרת הפסד לאחר הקיזוז האמור לעיל, תקוזז כנגד הכנסה פסיבית נטו בחו"ל באותה השנה. יתרת הפסד שלא קוזזה כאמור לעיל תועבר לשנים הבאות ותקוזז כנגד הכנסות מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון בעסק/משלח יד).

הפסד מעסק בחו"ל הנשלט ומנוהל מישראל:

הפסד כאמור יקוזז תחילה כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד בחו"ל באותה השנה. יתרת ההפסד תקוזז כנגד הכנסה פסיבית בחו"ל. בשלב זה ניתן לבקש לקזז את היתרה כנגד הכנסות מכל מקור שהופקו או צמחו בישראל באותה השנה. יתרה שנותרה תקוזז בשנים הבאות כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון בהם) בחו"ל.

יתרה שתיוותר ניתן לבקש לקזזה בשנים הבאות כנגד הכנסות חייבות מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון או שבח בהם), בישראל.

הפסד הון

  1. כללי קיזוז הפסדי הון קובעים שהפסד הון שנצמח או הופק בישראל יהיה ניתן לקיזוז מול רווח הון ריאלי או בישראל או בחו"ל וכן מול שבח ריאלי בישראל. אם קיימת יתרה, יש לקזז 1 ש"ח הפסד מול 3.5 ש"ח סכום אינפלציוני חייב.
  2. לגבי הפסד הון שנצמח או הופק בחו"ל יש לקזזו קודם כל כנגד רווח הון ריאלי בחו"ל ולאחר מכן מסכום אינפלציוני חייב ביחס של 1:3.5 כמפורט לעיל. רק באם נותרה יתרת הפסד, יהיה ניתן לקזזו מול רווח הון ריאלי בישראל או שבח ריאלי.
  3. הפסד הון שלא קוזז בשנת המס יועבר לשנים הבאות ויקוזז בדומה לכללים הרלוונטיים להפסדים השוטפים, קרי מול רווחי הון או שבח לפי מקום צמיחת ההפסד.

 

דין מיוחד לגבי הפסדים ממימוש ניירות ערך

לפי סעיף 92 לפקודה, הפסדי הון ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון. יחד עם זאת, המחוקק קבע בסעיף 92(א)(4) לפקודה הוראה המאפשרת לקזז הפסד הון מני"ע בשנת המס שבה נוצר ההפסד (הפסד שוטף) גם כנגד הכנסה מריבית ודיבידנד מאותו ני"ע, מריבית ודיבידנד מניירות ערך אחרים ובלבד ששיעור המס בגינם אינו עולה על 25%. כלומר לא ניתן לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסה מדיבידנד של בעל שליטה מאחר ושיעור המס של אותו דיבידנד הינו 30%.

 

פרק ה': סוגיות מיסוי שונות

תכנוני מס המחייבים דיווח

נזכיר כי בשנת 2007 נקבעה רשימת פעולות שרשות המיסים רואה בהם כפעולות המחייבות דיווח אינפורמטיבי. להלן רשימת הפעולות המוזכרות בתקנות:

  1. תשלום דמי ניהול מאדם לקרובו בסכום כולל של 2 מיליון ש"ח, במידה והתשלום הפחית את חבות המס אלמלא שולם הסכום.
  2. מכירת נכס לקרוב שבגינו נוצר הפסד של מעל ל-2 מיליון ש"ח אשר קוזז כולו או חלקו בשנת המס או ב- 24 חודשים מתום שנה בה נמכר הנכס.
  3. מכירת נכס שהוחזק פחות מ- 3 שנים לאדם אחר, כאשר הנכס הגיע לידי המוכר בפטור ממס מקרוב ובעקבות המכירה נוצר הפסד מעל 2 מיליון ש"ח.
  4. מכירת נכס שהוחזק פחות מ- 3 שנים לאדם אחר ברווח, כאשר הנכס הגיע לידי המוכר בפטור ממס מקרוב והרווח שנוצר בעקבות המכירה קוזז כנגד הפסד הון בסכום של מעל 2 מיליון.
  5. מחילת חוב לקרוב בסכום של מעל למיליון ש"ח ובעקבות מחילת החוב הנ"ל פחת סכום המס אלמלא הייתה מחילה.
  6.  פירעון חוב של בעל מניות מהותי בסכום של מיליון ש"ח ברבעון האחרון של השנה, ומשיכת הסכום בחזרה ברבעון הראשון של השנה העוקבת.
  7.  במכירת מניות, המחאת יתרת זכות לבעל המניות הרוכש או לקרובו. בדרך זו יוצר לעצמו הרוכש יתרת זכות "יש מאין".
  8. רכישת 50% מאמצעי השליטה של חבר בני אדם, כאשר לחברה הנרכשת יש הפסד נצבר של 3 מיליון ש"ח ומעלה.
  9. רכישה של 20% מהון מניותיה של חברה זרה כאשר החברה הזרה ממוקמת במדינה שאינה מדינה גומלת ושיעור המס בה נמוך מ- 20%.
  10.  רכישה של חברה זרה במדינה שאינה מדינה גומלת, שמרבית נכסי החברה הינם בישראל או שמרבית הכנסות החברה הנרכשת נובעים משימוש בנכסים מישראל.
  11.  תשלום מחברה משפחתית לנישום המייצג, כאשר נרשמה הוצאה בספרי החברה המשפחתית, וכתוצאה מהתשלום נוצר הפסד לחברה המשפחתית שלא פחת מ-500,000 ש"ח (הפסד שנחשב להפסד הנישום המייצג).
  12.  עסקאות במקרקעין שהתמורה תלויה במכירת הזכות במקרקעין.
  13.  התארגנות קבוצת רכישה המתארגנת לשם רכישת מקרקעין.
  14. העניין מע"מ נקבע כי החזקה של מלכ"ר או מוסד כספי בעוסק הינה פעולה חייבת בדיווח, כמו גם התארגנות של קבוצת רכישה.

חוות דעת  ונקיטת עמדה החייבת בדיווח

במסגרת תיקון 215 לפקודת מס הכנסה נכנסו לתוקף סעיפים בדבר דיווח על חוות דעת ועל נקיטת עמדה החייבת בדיווח, החל מדוח המס לשנת 2016.

מטרת סעיפים אלה היא להביא לידיעת מס הכנסה פוזיציות שנלקחו במסגרת הדוחות כאשר הסעיפים אינם קובעים האם העמדה לגיטימית או לא אלא מציגים את הפוזיציה בפני פקיד השומה ומקנים לו את האפשרות לבחון אותה.

דיווח על חוות דעת:

חוות דעת מוגדרת כמסמך כתוב וחתום על ידי נותנה, המאפשרת או שנועדה לתת יתרון מס למקבל חוות הדעת כאשר שכר הטרחה ששולם עבורה (בסך שלא יפחת מ 100,000 ₪) תלוי ביתרון המס שייווצר למקבלה או שהיא תכנון מדף.

תכנון מדף- חוות דעת בתוכן אחיד באותו נושא שניתנה לפחות לשלושה אנשים תוך שנתיים, שאינם קרובים ולא מתקיימת ביניהם שליטה או חוות דעת שהוצעה ע"י נותן חוות הדעת מיוזמתו והמקבל חויב בסודיות לגבי תוכן חוות הדעת.

 

עמדה חייבת בדיווח:

מדי שנה מתפרסמות באתר רשות המסים העמדות החייבות בדיווח לשנת המס שחלפה https://taxes.gov.il/IncomeTax/Pages/AmadotDivuah.aspx .

עמדה חייבת בדיווח הינה עמדה שמתקיימים אשר עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח וכן שיתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס או על 10 מיליון ₪ במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.

יתרון מס-  לרבות הנחה או הקלה ממס, דחיית אירוע מס, הפחתה או הימנעות ממס, הימנעות מחובה או התחייבות לנכות מס במקור או הוצאות או להתחשב בהפסד, דחיית המס.

 

חוות הדעת ו/או נקיטת עמדה החייבת בדיווח ידווחו כחלק מהדיווח השנתי .

ריבית רעיונית בעסקאות בין צדדים קשורים

סעיף 3(ט):

חל בין השאר כאשר בעל שליטה קיבל מחברה בשליטתו הלוואה בריבית הנמוכה מהריבית שנקבעה בתקנות מס הכנסה לעניין סעיף 3(ט). שיעור הריבית לשנת 2017 הינו 3.41%. ריבית זאת משתנה מידי שנה.

בשנת 2011 פורסם תיקון 185 לפקודה שקבע כי הוראות הסעיף לא תחולנה על ההלוואות הבאות: הלוואה שהיא עסקה בין- לאומית כמשמעותה בסעיף 85א, הלוואה שניתנה עד לתאריך ה - 5.3.2008 והייתה נכס קבוע בידי המלווה לפי חוק התיאומים ביום  31.12.2007 או בתקופה 1.1.2008 - 5.3.2008, והלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה משפחתית או שקופה (במקרה זה יחול סעיף 3(י)).

שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לגבי הלוואה לעובד שאינו בעל שליטה שאינה עולה על 7,680 ש"ח, יהא בגובה שיעור עליית המדד בלבד.

סעיף 3(י):

חל על אדם המנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, שנתן הלוואה או חברה שנתנה הלוואה, וההלוואה היא בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע בתקנות. שיעור הריבית בשנת 2017 הוא 2.56%.
במקרה בו ההלוואה שניתנה מומנה בהלוואה שלא מקרוב בסכום שאינו נמוך מסכום ההלוואה שניתנה ובתנאי פירעון זהים, יהיה שיעור הריבית לעניין הסעיף, שיעור הריבית שנקבע לאותה הלוואה.
כמו כן, ישנה התייחסות לאפשרות מתן הלוואות במטבע חוץ על פי אחד מהמטבעות שפורטו בתקנות (דולר ארה"ב, דולר קנדי, דולר אוסטרלי, אירו, ליש"ט, פר"ש, רנד ויין). להלוואה במטבע חוץ יהיה שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י), שיעור השינוי בשער החליפין של אותו מטבע בתוספת 3%.
גם לגבי הלוואות במטבע חוץ קיימת התייחסות למתן הלוואה מכספים שגויסו על ידי הנותן ממקור אחר בסכום ובתנאים זהים, וקביעת שיעור הריבית לפי שיעור הריבית על אותה הלוואה.
לא נדרש להחיל את ההוראות הנ"ל על שטרי הון שאינם צמודים למדד שהונפקו עד סוף שנת 2008. על שטרי הון שהונפקו משנת 2009 לא יחולו הכללים רק אם מדובר בשטר הון שאינו צמוד למדד שניתן לתקופה של חמש שנים לפחות ורק אם ניתן על ידי חברה אחת לחברה שהיא שולטת בה או זכאית לרווחיה בשיעור של 25% לפחות.

 

מחירי העברה

סעיף 85א לפקודה קובע חובת דיווח בעסקאות עם צדדים קשורים. במהלך חודש נובמבר 2007 אושרו תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) התשס"ז-2007. התקנות חלות בעסקאות בינלאומיות בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים, למעט בעסקה חד פעמית שאושרה על-ידי פקיד השומה. התקנות קובעות חובת דיווח וצרוף חקר תנאי שוק, הדיווח לפי קווי הנחיה מקובלים שפורסמו על-ידי ארגון ה- OECD.

החל מדוחות 2007, חייבת החברה להצהיר על גבי טופס 1385, שפורסם ע"י רשות המיסים, כי כל עסקאותיה הבינלאומיות עם צדדים קשורים נעשו בתנאי שוק.

 

ייעוץ מס - התקשרו לפרטים

לפניות במייל למחלקת המיסים

לחצו בבקשה כאן או השאירו פרטים ונחזור אליכם

או לטלפון 03-5665006 // 050-5357489