מיסוי ודיווח לא וירטואלי יחול על המטבעות הוירטואליים

מכירת מטבעות וירטואליים דוגמת ביטקוין ואלתריום, הוגדרה כ"עמדה החייבת בדיווח" למס הכנסה בשנת 2017.

מהו מטבע וירטואלי?  

מטבע וירטואלי הוא אמצעי תשלום המבוסס על טכנולוגיה של ניהול עסקאות ברשת ללא גורם מנהל. ערכו של המטבע הוירטואלי נקבע על ידי ביקוש והיצע משתמשים ברשת. ככלל, מטבעות וירטואליים טרם הוסדרו בחקיקה בעולם כאמצעי תשלום לגיטימי, למעט יפן אשר באפריל 2014 הכריזה על ה"ביטקוין", המזוהה ביותר עם המטבעות הוירטואליים, כעל אמצעי תשלום לגיטימי בעוד שבמדינות אחרות אסרו על השימוש במטבעות דיגטליים.

נכון להיום קיימים סוגים רבים של מטבעות וירטואליים, ביניהם גם את'ריום וריפל.

 

ביטקוין

מטבעות וירטואליים אינם מונפקים על ידי מדינה או בנק מרכזי אלא לרוב, מתבססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, טכנולוגיה לרישום וניהול עסקאות כספיות ברשת ללא גורם מתווך ומפקח כגון מוסד פיננסי/ בנק תוך אימות הפעולות על ידי אלגוריתמים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין יושמה לראשונה בשנת 2009 יחד עם מטבע הביטקוין. לפני כ-8 שנים הפיץ אדם או קבוצת אנשים העונה על הכינוי "סאטושי נאקאמוטו" מסמך המציג את הביטקוין, את הטכנולוגיה עליה הוא מושתת וכיצד נקבע ערך המטבע.

הביטקוין נוצר על ידי פעולת כרייה (בהשאלה לכריית מחצבים כמו זהב) ומוגבל בכמות של עד 21 מיליון מטבעות, בניגוד למטבעות אחרים שאינם וירטואליים. פעולת הכרייה מתבצעת ברשת ע"י מחשבים רבים אשר מחפשים אחר פתרון לנוסחאות מתמטיות מורכבות, והראשון שמוצא את הפתרון מקבל כשכר על עבודתו מטבע ביטקוין חדש.

הביטקוין, נשמר בארנק דיגיטלי מאובטח בעל כתובת ציבורית שאליה ניתן לשלוח מטבעות ביטקוין. העברת מטבעות נעשית באמצעות הוראה חתומה דיגיטלית ומוצפנת הנשלחת אל הרשת. ההעברה נרשמת ב"יומן" ציבורי חשוף המחולק לבלוקים שכל אחד מהם מחולק לפקודות יומן. כאשר נסגר בלוק למעשה מבוצעת ההעברה.

 

שימושים

לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר עסקים אשר מקבלים את הביטקוין כאמצעי תשלום ואף לאחרונה הכריזה יפן על המטבע כאמצעי תשלום לגיטימי. כמו כן ניתן לבצע מסחר במטבעות דיגיטליים בפלטפורמות שונות למסחר שכזה.

 

מיסוי ביטקוין

ככלל, לא קיימת רגולציה מסודרת וברורה בעולם לגבי מטבעות דיגיטליים ולו בשל העובדה שכרייתם והעברתם נעשית ללא כל פיקוח או ניהול של הממשלה ו/או מוסדות פיננסיים.  

כמו כן קיים חשש של הלבנת הון שכן קשה לחקות את מקורם של המטבעות הוירטואליים ויש לבצע בדיקות ולאמת שאכן מקור המטבעות הוא בפעילות השקעה לגיטימית ולא במקור מפוקפק או לא כשר.

 

בינואר 2017 הוציאה רשות המסים בישראל טיוטת חוזר בנושא מיסוי מטבעות וירטואליים דוגמת ביטקוין (לטיוטה המלאה https://taxes.gov.il/incometax/documents/hozrim/hoz_x_2017_tyota.pdf )
בהתאם לטיוטה, מטבע וירטואלי אינו יכול לשמש כאמצעי תשלום בעד סחורות או שירותים אלא לפעילות השקעה בלבד.
כך, בהתאם לעמדת רשות המסים, וכפי שפרסמה בהמשך ברשימת העמדות החייבות בדיווח לשנת 2017 (להלן קישור לרשימת העמדות המלאה
https://taxes.gov.il/IncomeTax/Documents/AmadotHayavotDivuach/amadot_2017_Acc.pdf), לעמדתה מדובר ב"נכס" כהגדרתו בפרק ה' לפקודת מס הכנסה ומכירתו מהווה למעשה אירוע מס וחייבת במס רווח הון, למעט במקרים בהם היקף המכירות מגיע לכדי עסק שאז תמוסה המכירה במס פירותי, בשיעורים רגילים היכולים להגיע לכדי 50%.  

בהתאם לעמדת רשות המסים, הביטקוין אינו "מטבע" או "מטבע חוץ" כהגדרתו בחוק בנק ישראל התשמ"ה- 1985 ולכן הפרש בין התמורה לעלות לא ייחשב כהפרשי הצמדה או הפרשי שער בעת המכירה.   

בניגוד לעמדת רשות המסים קיימות גישות לפיהן הביטקוין מהווה מטבע. גישות אלו תומכות בהיותו של הביטקוין כמטבע ומסבירות זאת דווקא דרך ההגדרות בחוק בנק ישראל. עמדה זו נתמכת בין היתר בעובדה כי עסקים רבים מקבלים את הביטקוין כאמצעי תשלום וכן ביפן הוכרז הביטקוין כאמצעי תשלום לגיטימי. במדינות נוספות מקבל הביטקוין התייחסות כאל סוג של מטבע.     

 

גיוס הון באמצעות הנפקת ICO

ICO- Initial Coin Offering  היא דרך לגייס הון ומימון למיזמים באמצעות הנפקת מטבעות וירטואליים לציבור. ביום 17.1.18 פרסמה רשות המסים טיוטת חוזר העוסקת בהיבטי המס החלים בהנפקת ICO באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין (לטיוטה המלאה https://taxes.gov.il/incometax/documents/hozrim/hoz_xx_2018_acc.docx.pdf ).
בהתאם לטיוטה זו, הנפקה זו הינה אירוע מס בידי החברה המנפיקה אשר התמורה בגינה תמוסה כהכנסה בידי החברה.

התמורה מההנפקה תירשם כהכנסה מראש ומועד החיוב יהיה במועד הספקת השירותים/ מוצרים למשקיע למעט חריגים שפורטו בטיוטה.

כמו כן קובעת הטיוטה מתי תיחשב הרכישה בידי המשקיע כהוצאה ומסדירה את היבטי המסוי שיחולו על הנפקת אסימונים לעובדים ואת היבטי המע"מ החלים בהנפקה בה מתחייב המנפיק לספק שירותים או טובין בעתיד, והיבטי חוק עידוד להשקעות הון ככל והחברה המנפיקה מבקשת זכאות להטבות מס מכח חוק זה.

יצוין כי למעט טיוטות החוזרים שפרסמה רשות המסים כאמור, לא קיימות הוראות המעוגנות דרך חקיקה בנושא , היות שמדובר במגמה חדשה יחסית ורשות המסים עוד מנסה ללמוד את הנושא  על מנת לקבוע את השלכות המסוי החלות.

 

להלן דברי מנהל רשות המסים, מר משה אשר כפי שצוטט בגלובס (17.1.18):

"רשות המסים עוקבת אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות ופועלת על-מנת לתת מענה בכל הנוגע להשלכות המיסוי הנובעות מפעילות במטבעות וירטואליים והנפקות של אסימונים דיגיטליים. בכך יש כדי להגביר את הוודאות והשקיפות המיסויית למי שפועל בתחום".  

כאמור, הנושא טרם הוסדר בחקיקה באופן מסודר והמסמכים שפורסמו על ידי רשות המיסים הם בגדר טיוטה. אי לכך, נושא מיסוי המטבעות הוירטואליים נתון לפרשנויות ובהתאם לכך קיימות מספר גישות. על כן מומלץ להיוועץ עם יועץ מס בטרם נקיטת עמדה או עשיית פעולה על מנת למפות ולהבין את השלכות המיסוי שעלולות לחול. 

 

 

ליצירת קשר וייעוץ עם מחלקת המיסים לחצו כאן