צרו קשר

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה

המרוץ אל ההון הלא מדווח מי יגיע קודם? רשות המיסים או בעל ההון?

ב13 בדצמבר 2017 פרסמה רשות המיסים הוראת שעה חדשה לנוהל גילוי מרצון, והשמיעה את יריית הפתיחה במרוץ אל ההון הלא מדווח. התחרות היא בין הרשות השלטונית ובין ישראלים.

הנוהל, החל מיום פרסומו ועד לסוף שנת 2019 (במסלול האנונימי עד 31.12.2018), צפוי להכניס למדינה עשרות מיליארדי שקלים.

מקובל לחשוב שמדובר באנשי עסקים. אבל, יכול להיות, מבלי שהייתם מודעים לכך עד היום, שזהו עניין שמצריך טיפול אצלכם. למשל, ייתכן כי אם אתם חוקרים, מרצים או סטודנטים ישראליים אשר נוסעים למטרת לימודים לחו"ל,  ולא הצהרתם על הכנסותיכם לרשות המיסים בישראל, על מלגות אשר הוענקו לכם במוסדות זרים להשכלה גבוהה שאינם כפופים לחוק המועצה להשכלה גבוהה בישראל (בדרך כלל מתוך חוסר ידיעה ובתום לב). גם אתם נמנים על ההגדרה "חייבים בדיווח". 

כמו כן, אם הנכם חוקרים וסטודנטים ישראליים ואינכם מצהירים לרשות המיסים בישראל, על מלגות הניתנות לכם במוסדות הלימוד להשכלה גבוהה ישראליים (גם כן, מתוך חוסר ידיעה). או מקרים אחרים, כגון סטודנטים או חוקרים ישראליים הנשלחים על ידי מוסד ישראלי להשכלה גבוהה ללמוד בשלוחתו הממוקמת בחוץ לארץ.  על זאת ועוד, נרחיב בהמשך כתבה זו.

 

האקלים הכללי – אמנות לחילופי מידע בין מדינות רבות

מזה עשור מדינות העולם עושות מאמצים על מנת להילחם בתופעת ההון השחור, אשר הוכרה כבעיה גלובלית. בשנים אלו, החלו מדינות רבות באירופה, באסיה וכמובן בארצות הברית, לשתף פעולה זו עם זו. נקבעו מספר תקנים בינלאומיים, שהמשמעותי ביותר הוא תקן חילופי מידע אוטומטיים של מדינות ה – OECD  המיושם באמצעות הסכם בין עשרות מדינות שונות שכולל בתוכו גם מדינות "מקלט מס".        

תחת הסכם זה , עליו חתומה מדינת ישראל, אמורה רשות המסים בישראל לאסוף מידע מהמוסדות הפיננסים  אודות אזרחי  המדינות הכפופות להסכם, ולהעביר את המידע  אוטומטית אל מדינת המקור של אותם בעלי חשבונות. בתמורה, תקבל ישראל  מידע אודות אזרחיה, בעלי חשבונות בנק בחו"ל. הנתונים יועברו אליה כאמור, מרשויות המס מהמדינות השונות בעולם.

במקביל  נכנס לתוקפו תיקון מס' 26 לחוק איסור הלבנת הון, שמטרתו לייעל את המאבק בהלבנת ההון. כך, בין היתר, מחמיר התיקון את הענישה הקיימת, ובמסגרתו עבירות מס בסכומים גבוהים ייחשבו כעבירות מקור. כלומר על עבירות אלו יחולו, לצד סנקציות מתוקף חוקי המס, גם סנקציות מכוח החוק לאיסור הלבנת הון, הכוללות מאסר בפועל לתקופות ממושכות, לצד סנקציות נוספות.

מדיניות אגרסיבית זו הינה צעד נוסף במלחמה בהון השחור ובהעלמות המס בעולם של גלובליזציה.

לצד כל אלה, כאמור, רשות המיסים פרסמה נוהל להליך גילוי מרצון, בו היא מזמינה את אזרחי ותושבי  מדינת ישראל לדווח על הון בלתי מוסדר וכן על הכנסות חייבות בדיווח שלא דווחו עד כה. ההזמנה להיחשף באופן מוסדר, ולדווח מיוזמתם על אותם נכסים והכנסות שבגינם לא שולמו מסים כחוק בישראל. באופן זה יחסכו עלויות  החקירה והמשפט, ומנגד ימנעו אותם חייבים במס מאי הנעימות ומההשלכות הפליליות שיחולו עליהם אם יתפסו.

ננסה לעשות סדר, אנחנו יכולים לראות כי רשות המיסים נוקטת במדיניות של אכיפה וענישה מוגברת מחד. אך מאידך, מעניקה חסינות מהליך פלילי לכל בעל חוב המגיע מיוזמתו "לנקות שולחן" ולשלם את המס שהוא חייב בו  באמצעות פנייה לגילוי מרצון.

נוהלי גילוי מרצון כבר הוכיחו את תרומתם. בנוהל גילוי מרצון שהחל ב2014, והוארך פעמיים, גבתה רשות המיסים 7 מיליארד שקל מעל הערכות הגבייה שהציבה לעצמה. כמו כן, באותה שנה רשות המיסים צמחה ב-6% שזה יותר מאחוז הצמיחה במשק באותה שנה שעמד על 3%. נתוני הצלחה אלו מגבירים את המוטיבציה של רשויות המס.         

מתיאוריה למעשים

דוגמא לכך אפשר למצוא בפסק דין בעניין יצחק סוויד שניתן בחודש יולי האחרון.
בית המשפט הטיל מאסר בפועל על מנהל בנק לשעבר לאחר שהורשע בשבע עבירות שכללו שימוש במרמה, עורמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. פסק הדין זה הגיע בעקבות מידע מודיעיני שנמסר לרשות המיסים על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנק סודיים בשוויץ. אותו מנהל בנק הפקיד כספים בחשבון בנק סודי בשוויץ בין השנים 2003 עד 2011  בסך כולל של 2,467,602 ₪.

במקרה סוויד הגיעה רשות המיסים אל ההון, מבלי שמר סוויד פנה לגילוי וכך נגזרו על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך 8 חודשים וקנס בסך 70,000 ₪ (או שישה חודשי מאסר תמורתו) וזאת למרות שהנאשם הסיר את מלוא מחדלו על ידי תשלום המס בכללותו. לו היה מנהל הבנק פונה לגילוי מרצון, לפני שהגיע המידע אל רשות המיסים, הפרשייה הייתה מסתיימת בהסדרת התשלום של החייב ותו לא.

דוגמאות נוספות בנושא, מהחודשים האחרונים, תושב חוץ, שהגיע לארץ לביקור ילדיו, קיבל זימון לחקירה ברשות המיסים בגין אי דיווח על הכנסות מדירות מושכרות בישראל. המקרה הסתיים בטוב, כיוון שהיתה טעות בזיהוי והלקוח המדובר כבר ניהל הליך של גילוי מרצון ומדווח על הכנסותיו בישראל. סוף טוב הכל טוב.

בפרסום נוסף, שנחשף בחודש אוקטובר 2017, לפיו, רשות המסים קבלה מידע ממדינה באירופה על רכישת שעון יוקרתי, מתוצרת פטק פיליפ (PATEK PHILIPPE), בשווי שערורייתי של לא פחות מ-10 מיליון שקל. אך התברר כי במשך שנים הרוכש, שהוא תושב ישראל, דיווח לרשות המסים בישראל על הכנסות שנתיות של 60 אלף שקל בלבד.

העברת המידע התבצעה בדרך מאוד ספונטנית, הסתבר שאותה מדינה אירופאית, עשתה מהלך של בדיקה של כל מי שמוכר שעוני יוקרה אצלה, היא ראתה שברשימות של המכירות יש תושבים זרים רבים שרכשו שעונים. ושלחה את המידע עליהם לכל המדינות. מידע שלמדינה השולחת אין בו כל עניין בו, כיוון שהיא לא יכולה למסות תושב ישראל.

קבלת מלגות בישראל או מחוצה לה, חייבות במס בהתאם לאופי המלגה:

מלגות בישראל או מחוצה לה, חייבות במס בהתאם לאופי המלגה, ויש להבדיל בין המלגות השונות. מלגות הצטיינות / מצב סוציואקונומי, מלגות קיום – אשר בעיקרן ניתנות על מנת לאפשר לסטודנט ללמוד ואינן מתנות את המלגה בשירות שעל הסטודנט להעניק למוסד המעניק את המלגה או לאחר במקומו.  לעומת מלגות בגין מתן שירותים שונים, החייבות במס אלא אם התקבל אישור מקדמי הפוטר אותן.

מהאמור לעיל, ניתן להסיק כי מקבלי מלגות בגין מתן שירות חייבות במס כל עוד לא נקבעה תחולת הפטור. ככל שהכנסות אלה לא דווחו לרשות המיסים מומלץ לעשות זאת בתקופת ההליך. (הליך אנונימי עד ליום 31.12.18 או בהליך שפוטר מהפן הפלילי אך ללא האנונימיות עד תום שנת 2019).

  • ניתן לבצע גילוי מרצון לצורך תשלום בגין המלגות אשר נתקבלו בעבר בארץ או בחו"ל.
  • גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. 
  • מטרת ההליך הנה גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בארץ ובחו"ל, בגין מלגות, הכנסות או סיבות אחרות. 
  • פקיד השומה רשאי לקבוע כי הפטור הקיים בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה חל אך ורק כאשר החוקר או הסטודנט לומדים ובמקביל מקבלים מלגה מהמוסד להשכלה גבוהה בישראל. כמו כן, רשאי הוא לפסול את זכאותו של הסטודנט או החוקר, המקבל מלגה בחו"ל מפטור ממס.
  • לפיכך, ניתן להחיל מס מלא בשיעורי מס שוליים על הכנסה ממלגות הניתנות לסטודנטים במוסדות זרים להשכלה גבוהה שאינם כפופים לחוק המועצה להשכלה גבוהה בישראל. שכן, מלגות במוסדות זרים להשכלה גבוהה יכולות להתקבל בשני אופנים: מלגה הממוסה על ידי המדינה הזרה או שאינה ממוסה על ידה. לעניין היבטי החיוב במס במדינה הזרה (לנוכח ביצוע מחקר שם בידי תושב ישראלי), מומלץ לפעול בהתאם לאמנה עם אותה מדינה זרה.

הבקשה לגילוי מרצון מיועדת, בין השאר, לאזרחים שלא דיווחו על הכנסה כספית כלשהי אשר קיימת לגביה הסבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי. להלן סוגי ההכנסות השונות: הכנסה ממלגות מחו"ל, הכנסה ממלגות בארץ, מענקים מחו"ל או מישראל, רווחי הון בחו"ל, חשבונות בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך או כל חשבון או הכנסה אחרת.

 

לסיכום,  מי על הכוונת של רשות המיסים? 

אם אתם בעלי חשבון בבנק זר, בעלי נכסים מניבים בחו"ל כגון נכסי נדל"ן, השקעות פיננסיות וכיוצא בזה, בעלי מניות בתאגיד זר, אם הפקתם הכנסה כלשהי בארץ או בחו"ל שלא דווחה לרשות המסים, כולל קבלת מלגות, קבלת כספים זרים בירושה, ואם מחזקים עבורכם כספים או נכסים בחו"ל על ידי אדם אחר או באמצעות נאמנות – ולא שילמתם את המסים שלכם כחוק - יכול להיות שאתם בסכנה.

מומלץ לפנות בבקשה לגלות נכסים והכנסות אלה במסגרת "נוהל גילוי מרצון" על מנת להימנע מסנקציות  ולשלם את המס הדרוש בהתאם לתנאי הנוהל. חשוב להיערך ולקבל ייעוץ מקדים בטרם הפניה לגילוי מרצון ומוקדם ככל האפשר בטרם יגיע המידע אל רשות המסים מהמוסדות הפיננסיים הזרים בהתאם להסכמים לחילופי מידע בין המדינות כיוון שאחד התנאים לפנייה לגילוי מרצון הוא שלרשות המסים אין מידע קודם אודות הגילוי.

יובהר כי כל האמור בחוזר זה הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום חוות דעת או כל תחליף לייעוץ מקצועי.

 

לכל שאלה מוזמנים ליצור קשר עם עו"ד אירית סהר, מנהלת מחלקת מיסוי פרט