המדריך לדיווח בטוח – יולי 2014

6.9.2014

מי עשוי להידרש להציג נתוני הכנסות נוספים על-ידי מס הכנסה?

  • אנשים שנוסעים הרבה לחו"ל, בסביבות 100 ימים בשנה – נקודת המוצא של רשות המיסים היא כי קיים סיכוי סביר שאנשים הנוסעים כל כך הרבה לחו"ל עושים זאת ממניעים עסקיים, ובהתאם סביר להניח כי יש להם גם הכנסות מעסקים אלו. במצב זה קיימת חובת דיווח למס הכנסה ותשלום המס הנגזר מהכנסות אלה. כידוע, כל הכנסה של תושב ישראל, בין אם בישראל ובין אם בחו"ל, חייבת בדיווח ותשלום מס הכנסה בישראל.
  • האם יש אנשים שלא מחויבים לדווח על הכנסות נוספות מחו"ל?כן. מי שאינו מוגדר כתושב ישראל לא חייב בדיווח למס הכנסה על הכנסה שאינה מישראל. עבור מי שאינו בטוח בהגדרתו כתושב ישראלי ויש לו הכנסות מחו"ל, מומלץ ללכת לייעוץ מקצועי אצל רו"ח או עו"ד. הקריטריונים להגדרה כתושב ישראלי נמדדים על בסיס שני מבחנים, מהותי וכמותי. המבחן המהותי בודק האם מרכז החיים של אותו אדם מצוי בישראל או מחוצה לה. המבחן הכמותי בודק כמה ימים בשנה שהה בישראל. אחד התנאים להגדרת אדם כתושב לא ישראלי הוא שהייה של למעלה מ-183 ימים בשנה מחוץ לישראל.
  • שכירים שאין להם תיק במס הכנסה ובבעלותם אחזקות נדל"ן רבות בישראל- תושב ישראל אשר בבעלותו יותר מדירה אחת, סביר שעושה בה שימוש בדרך של השכרתה לאחרים. החשש של רשות המסים הוא שקיימים נישומים שלא דווחו הכנסה לרשות המסים על הכנסות אלה משכר דירה. בחוק קיימת תקרת הכנסה הפטורה ממס על הכנסות מסוג זה, העומדת על כ- 5,000₪ בחודש. אם הכנסתך מסוג זה גבוהה מתקרה זו ולא דיווחת עליה, מעבר לאי תשלום המס עצמו למס הכנסה, אתה עלול למצוא את עצמך חשוף לאישום בעבירה פלילית, שכן אי דיווח על הכנסה כפוף לאישומים פליליים.
  • אנשים שהועבר מידע לגביהם למס הכנסה – מדובר באנשים הנהנים מהכנסה נוספת שאינה מדווחת ורשות המסים קיבלה לגביהם מידע. לא מדובר באנשים שיש לגביהם מידע מהרשויות בנוגע לנכסיהם או נסיעותיהם לחו"ל, אלא על בסיס מידע שהתקבל אודותיהם מאנשים פרטיים במסגרת קו הצדק ("המלשינון").

כיצד להיערך למצב?

מי שעוד לא קיבל מכתב ויש לו נכסים בחו"ל שהוא לא דיווח עליהם או הכנסות נוספות שחייבות במס ולא דיווח עליהן, מומלץ לו למהר ולהיוועץ בגורם מקצועי (רו"ח או עו"ד) על-מנת לבחון מה ניתן לעשות. האופציה המומלצת במקרה הזה הנה פתיחה בהליך גילוי מרצון מול מס הכנסה, על-מנת להסיר חשיפה פלילית. גילוי מרצון הינו תהליך בו הנישומים יכולים לתקן את דיווחיהם הכוזבים ולדווח נתוני אמת למס הכנסה על הכנסותיהם ונכסיהם, תוך קבלת חסינות מאישום פלילי. חלופה זו רלוונטית בעיקר טרם פתיחה בהליך של מס הכנסה בעניין אותו אזרח, שכן מרגע שהמכתב נשלח, הסיכוי כי רשויות המס יסכימו להליך גילוי מרצון מול אותו אדם קטן משמעותית.

במידה וקיבלתם מכתב, לא צריך להילחץ יותר מדי. חלק לא קטן מהאזרחים שקיבלו מכתבים, לא עשו כל עבירה ויכול להיות שיימצא כי הם לא חייבים במס. במידה וקיבלת מכתב ויש לך הכנסות שהיית צריך לשלם עליהן מס ולא שילמת, פנה ליועץ שיעשה עבורך הערכה – האם ניתן לקזז חלק מההכנסות עם הוצאות רלוונטיות או הפסדים ברי קיזוז. במצבים רבים ניתן לבחון ולמצוא כי לאחר בדיקה מעמיקה אין לאותו אזרח חבות במס.

אילו עונשים חלים עליי במידה ונמצאתי חייב במס לאחר הגשת המסמכים הרלוונטיים?

על סכומי המס ככלל חלים הפרשי ריבית והצמדה וכן קנסות. במסגרת נוהל הגילוי מרצון יכולות להינתן הקלות פרטניות בעניין זה על-ידי מס הכנסה, בכפוף לשיקול פרטני, אך רשויות המס אינן מתחייבות להקל בכל מצב, ובפרט במצבים בהן פערי הדיווח התגלו לאחר הליך בדיקה של מס הכנסה ולא ביוזמת האזרח החייב.
במקרים בהם לא מתקיים הליך גילוי מרצון קיימות סנקציות פליליות וכן חשיפה לעונשי מאסר, בכפוף להחלטת הפרקליטות.

דיווח חצי שנתי על עסקאות בניירות ערך או בקרנות נאמנות במחצית הראשונה של שנת 2014

בחוזרים קודמים, שהפצנו בנושא, הזכרנו את נושא הדיווח החצי שנתי לרשויות המס בגין מכירת ניירות ערך וקרנות נאמנות, שלא נוכה מהם מלוא המס במקור.
הדיווח המתבקש הינו בקשר לעסקאות, שנעשו בשוק ההון בישראל ומחוץ לישראל בגין רווחי הון ממכירת ניירות ערך, שלא נוכה מהם מלוא המס במקור, כלומר ההוראה רלוונטית למקרים, בהם נוכה מס במקור שלא בשיעור המלא וגם למקרים בהם חברות קיבלו פטור מניכוי מס במקור בשוק ההון. דיווח זה הינו חצי שנתי, ועם הגשתו נדרש הנישום לשלם את סכום המס בגין הרווח לפי שיעורי המס החלים על המכירה.
בהתאם לכך, בגין רווחים ממכירת ניירות ערך סחירים כאמור לעיל, שנוצרו בין החודשים ינואר-יוני 2014, קיימת חובת דיווח עד ליום 31.07.2014.

הדיווח ייעשה באמצעות הודעה למחלקת הגביה בפקיד השומה. על ההודעה לכלול את הנתונים הבאים:

  1. סך התמורות מכל המכירות שבוצעו בתקופה 1.1.14- 30.6.14.
  2. סך כל הרווחים מניירות הערך שנמכרו בתקופה 1.1.14 - 30.6.14.
  3. סך כל ההפסדים מניירות הערך שנמכרו בתקופה 1.1.14 - 30.6.14.
  4. סך הרווח או ההפסד נטו (לאחר קיזוז ההפסדים מהרווחים) ממוין לפי שיעורי המס הרלוונטיים.
  5. סכום המקדמה לתשלום כפי שהיא עולה מהנתונים לעיל.